קלנדיה, יום ג' 1.11.11, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
חנה ג., רחל ו. (מדווחת)
01/11/2011
|
אחה"צ
Seriously? Does this make us safer?

בשנים האחרונות הלכנו בכל יום שלישי אחה"צ למחסום ואדי נאר. מכיוון שבמשמרות שלנו שם נעדרה כל פעילות מיוחדת (מלבד מקרים יוצאים מהכלל) וכיוון שלא הייתה משמרת בסידור העבודה למחסום קלנדיה החלטנו לנסוע לראות מה קורה שם.
הגענו ב- 14:00 בערך וכבר היה שם עומס תנועה בכיכר. כלי רכב מכל מיני גדלים וסוגים נדחקו בנתיב התנועה הצר סביב הכיכר בניסיון לפלס דרך לרמאללה. 

חצינו לצד הפלסטיני, פטפטנו עם כמה מהנהגים וחזרנו. ב - 14:45 פנינו אל עבר הכלובים שבהם המתינו החוזרים לירושלים. רוב האנשים פה שבו מן הצד הישראלי. רק מעטים הצטרפו לשני התורים בכיוון השני, אבל התורים הללו בקושי זזו. כשרק הגענו לשם זה לקח חמש דקות ארוכות לפני שמישהו היה יכול לעבור. כאשר הקרוסלה נעה, מספר אנשים נדחפו פנימה ורק לראשון אפשרו לעבור לבידוק. האחרים אולצו לחזור ולהמתין בקרוסלה. כל הזמן שמענו צעקות של  "ואחד ואחד". בתוך הבלגן הזה, אדם אחד לקח יוזמה והכריח את כולם לאפשר לאשה עם ילד לעבור. מאוחר יותר הוא עזר באופן דומה לאישה מבוגרת עם מקל הליכה.

חנה ואישה נוספת המתינו 15 דקות עד שהצליחו להחלץ. כשהיא נכנסה לאולם צעקה לעברה  חיילת, שכנראה החליפה את החיילת הקודמת, "ואחד ואחד" ועמדה על כך שחנה תחזור לחדר אחר. אח"כ היא צרחה עליה בעברית: "מה כל כך קשה לך להבין?"

כשחנה הגיעה ליציאה, החיילת צעקה עליה והיא שותקה לחלוטין. היא לא ידעה מה מצופה ממנה, לקחה ממנה את תעודת הזהות, וכשהיא ניסתה לצאת, הקרוסלה נסגרה. היא הלכה בחזרה לחלון ובקשה לצאת. החיילת צעקה עליה על שלא הניחה את התיק על המסוע. חנה הניחה התיק וחזרה לחלון. עכשיו, הוסיפה עלבון לפציעה, היא התחילה לצחוק על חנה, כל הענין  נראה לה בדיחה. היא שאלה אח"כ את חנה איפה היא גרה, וחנה השיבה לה, בבית אבות,  וגם נתנה לה את הכתובת. זה העלה אצלה צחוק נוסף.

כשחנה כבר הורשתה לעבור, החייל צעק לעברה, "האם שמעת פעם על גלעד שליט?"

חנה לא ספרה,  אך חשוב שידעו : חנה היא שומרת שבת, היא הלכה כמעט בכל שבת, ובכל תנאי מזג אויר, מביתה בבקעה לאוהל משפחת שליט ברחביה, כדי להיות איתם בשבת.

 לאחר שהצליחה לבסוף להחלץ מהחוויה הקשה, חנה רעדה כולה.

הכיעור, ההשפלה, הביזוי של אישה מבוגרת, כל אלה הם הדיבידנדים החינוכיים  של הכיבוש ומורשתו.

שלא כמו הפלסטינים הנאלצים לעמוד ביחס הזה באיפוק על בסיס יומי,  לנו יש לפחות אפשרות לכתוב על זה, בתקווה שמישהו, במקום שהוא, יתן לחיילים המאיישים את המחסומים קורס מזורז בהתייחסות לאנשים.

תרגמה מאנגלית: ציפי איזנמן