קלנדיה, יום ב' 7.11.11, אחה"צ

צופות: 
נתניה ג. ופיליס ו. (מדווחת)
07/11/2011
|
אחה"צ

15:30:  הסככה הצפונית הייתה מלאה אדם לרגל החג (עיד אל אדחה).  כ-50 איש, אישה וילד עמדו בכל אחד משלושת התורים בסככה.  בתוך המחסום פנימה ראינו שחמשה מעברים היו פעילים (כולל המעבר למת"ק), ובכל אחד היה תור לא קטן.  התור בסככה לא התקדם רק התארך והלך. טלפנו למוקד לבקש התערבותם לזרז את העניינים אולם נענינו שהחיילים עובדים כמיטב יכולתם ואי אפשר לשפר.  הצענו שיפתחו את המעבר ההומאניטרי עבור נשים וילדים ואמרו שיבדקו את העניין.  בעצם, לא קרה כלום. המעבר ההומאניטרי לא נפתח אך נראה היה כאילו התורים התחילו לזוז קצת יותר מהר.

הלכנו לבדוק מה קורה במעבר נוסעי האוטובוסים.  מרחוק ראינו שהמעבר המערבי נראה נטוש – בלי תור ובלי אוטובוסים ממתינים. לעומת זאת, צפינו באוטובוסים עומדים וקולטים נוסעים במגרש הישן מחוץ למחסום המזרחי.  נראה שהמעבר המערבי הושבת לרגל החג, אבל לא הצלחנו לברר.

הצפיפות החגיגית המשיכה כל אחה"צ, עם תנודות קלות במספר האנשים הממתינים בסככה הצפונית.

דיברנו עם בחור במעיל לבן (היה קל לעקוב אחר התקדמותו) ותזמנו את מעברו:  רק להיכנס למחסום פנימה לקח לו 35 דקות. 

פגשנו כמה קבוצות של תיירים שנעמדו גם הם בתורים הצפופים כדי לחזור לירושלים מביקור ברמאללה.  המצב הרשים אותם ביותר (ולא לטובה!).