קלנדיה, יום ד' 5.10.11, בוקר

צופות: 
רוני פ., מגדלנה ח.
05/10/2011
|
בוקר

הגענו לפני 5.30 והתור השתרע עד לחניה של המחסום. האנשים נראו כל כך עייפים.

דקות אחרי שהגענו התחיל הלחץ  וההתנפלות על הכניסה לאיזור הבידוק. כמו תמיד התקשרנו למת"ק והקו ההומניטארי להתלונן שרק 3 שרוולים פתוחים דווקא בשעות  הלחץ.

ב6 הגיע הקצין של המת"ק ושיחרר את כל האנשים שחיכו לייד  השער ההומניטארי ונפתחו 2 שרוולים נוספים. חוויה קפקאית נפרסה בפנינו כשאז איש,חולה לב שלא מסוגל להידחף בתור בקרוסלה והוא בדרכו להדסה  לבדיקה תקופתית ביקש גם לעבור שם בשער ההומניטארי וכמה קשה היה לו להסביר שהוא אדם עובד,חולה לב שמטופל היטב ע"י הפרופסור בהדסה ולכן הוא מנהל חיים סדירים וממשיך לעבוד. לרגע היה נדמה שאישור עבודה ישלל ממנו כי  תסריך עבודה ומחלת לב לא הולכים יחד. לחולה הרי יש אישור אחר ,רפאוי שמרשה לא חד פעמית  להכנס לישראל כדי ללכת לבית חולים!.   בסוף העולם חזר להיות נורמאלי והעובדה שאיש עובד לפעמים הולך לבדיקות רפואיות  מסתדרו שוב יחד.

עזבנו מהרהרות על התחושה הקפקאית שהאירוע הקטן השאיר בנו.