עאנין, ריחן, שקד, יום ב' 5.9.11, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
לאה ר. אנה נ.ש
05/09/2011
|
בוקר

 

06.05 מחסום חקלאי עאנין

אנשים רבים , יחסית, ממתינים על יד השער האמצעי של המחסום , בינהם צעירים וטרקטורים

הבידוק: בקדמת המחסום , איטי,  מול חיילת, צעירה,המשתמשת במחשב הנשען על הביטונדה, לידה חייל או שניים מאבטח/ים עם נשק

האיש המגיע, עומד מולה,במרחק ניכר, אם מתקרב, החייל מעיר לו ללכת לאחור. מה שבטוח! האיש מוסר את המסמכים וממתין , ממתין כשידיו שלובות או אסופות אל גבו ,או שמרפק נשען בתוך כף היד האחרת , הוא ממתין אל מול החיילת עד שתבדוק ותקבע אם רשאי הוא ללכת אל מטע הזיתים שלו או שיחזור לכפר. אם יש ספק-  מתקשרת , והממתין ממשיך  להמתין עוד כפל זמן  בצד עד שבדיסטנציה בטחונית גבוהה יותר יגזרו את יומו.אם התשובה מתעכבת , החיילת החסה על  הזמן המוצא לריק אומרת / מבקשת /אחר מהממתין להמתין בצד ומזמינה ממתין מרוחק על מנת לבדוק אותו עד שתסתיים המתנתו של הראשון בטלפון,  ויאמר לו אם רשאי לצאת או לחזור. הסיטואציה הזו נדירה כיון שהחיילת - אפשר לסמוך עליה שתדע לפסוק את דברה על פי הלכות סדורות  של הצבא ההגנה לישראל : מי לפנים ומי לאחור.

קורה שחיילת מרימה קול: הוא לא עובר!" בקול רם ,אולי מדובר באיש חרש,  או צועקת אל עבר הקהל המעז להתקרב צעד :" לווארה, לווארה , ומיד  מופיע אחד החיילים המאבטחים , המבקש לקצר הליכים, בנשק  על זרועו   והוא פונה אל ההמון ומצווה עליו לחזור לאחור.

רוב הנידחים הם צעירים בגילאי 12-16 שבאים בלווית מבוגר אך המסמכים בידיהם אינם מספקים את רשויות הבטחון .

חיילים מפשפשים בשקיות מבררים מה יש בשקית . לאן הולך בעליה. איש אחד, חצוף, מעז ואומר שבצהרים הוא הולך למסגד באום ריחן ולשם צריך לבוא נקי ומסודר , וכך גם אחרים הנושאים בגדים מקופלים באמתחתם.

איש  נרגש בא לספר לנו שהבן שלו הזמן למתק היום אחר הצהרים וזה בטח בשביל לקבל אישורים שבקש לאשתו ולילדים האחרים. אינשאללה יא ראב!! הוא אומר, עיניו  בשמים ומרים ידיו  בתחינה לריבון עולם שיעזור ותתגשם משאלתו. שמחת עניים.  

תלמידים בדואים עולים מן הואדי , נקיים מסודרים ונרגשים מקבלים אותנו בחיוכים מבוישים,עוד  רגע וי. הנהג מגיע ואוסף אותם לבית הספר באום ריחן .

07.00.מחסום טורא ׁ

יוסוף מביא את הילדים, הקטנים פורצים אל מחוץ לרכב בשמחה ורצים לעבר החיילים העומדים לפניהן, הם פותחים את תיקים הקטנים, כדבר המובן מאליו, כאלו אלה הם סדרי בראשית וכך נקבע על ידי בורא עולם. חלק מהתהליך החינוכי של הטמעת תודעת הכיבוש.

אחרים עוברים לגדה וממנה, מתעכבים קצרות בביתן לצורך זיהוי ורישום.

07.30 : מחסום ברטעה החדש

שגרת מחסום . שלושה טנדרים ממתינים על הכביש הגשר, עוד שלוש במגרש החנייה . במרכז המחסום מספר נהגים משוחחים עד שיוחזרו המסמכים ויורו להם לעלות לבידוק הסחורה . אנחנו מגיעות עם עלי ואמו , הם כנראה לשהות ממושכת, על פי תפוסת החפצים .  אלה  אמורים לעבור שיקוף ואנו עולות אתה למעלה , ויוצאות לאחר רבע שעה לכיוון בית חולים

סיכומו של יום: שום דבר נורא  לא קרה. לא היתה שום התנהגות חריגה. הכל: שגרה מפוהקת – איזה כיבוש משעמם.....