עאנין, ריחן, שקד, יום ב' 18.7.11, בוקר

צופות: 
לאה ר. אנה נ.ש.
18/07/2011
|
בוקר

06.05 עאנין מחסום  חקלאי

כ-50.אנשים  ממתינים בשער האמצעי של המחסום  ומספר טרקטורים . ילדים רבים יחסית . יוצאים מהמחסום בקצב סביר. מספר אנשים מחוזרים, בעיקר צעירים . אומרים שהאישורים שלהם אינם בתוקף , או שההורים לא הביאו מסמכים עבור הצעירים הנילווים אליהם.

עייר צעיר בורח מבעליו- שני צעירים, וחוצה את המחסום במרוצה, רץ לכיוון מורדות הואדי – אומרים שהוא מחפש את אמו ,שנמצאת אצל  הבדואים .שני הצעירים דולקים בעקבותיו, וחייל עם נשק בעקבותיהם. הם מצליחים ללכוד אותו ומחזירים אותו למחסום. מספר דקות אחר כך , שוב מצליח החמורון להשתחרר ובורח אל מורדות הואדי שני הצעירים אינם מורשים לחזור ולרוץ אחריו. ובכלל – לעבור את המחסום. התושבים הפלשתינים מתלוצצים- "חמור שברח  בלי אישור ".

רעיית פרות מישוב ישראלי סמוך  בתוך אדמות החקלאים מעאנין נמשכת. בעלי העדרים ממשו את האיום לפגוע בעצים אם בעליהם  יתלוננו  נגדם. החקלאים, חסרי אונים, באין מי שיקח על עצמו אחריות לשמירת נכסיהם ,כאשר המחסומים סגורים. פגשנו אחד מנפגעי העדר  שבמטע שלו  נכרתו עצים בזדון. הוא  מספר שנציגי המתק הישראלי והפלשתיני אמורים להגיע לשטח היום ולבדוק את הנזקים.  לפני דקות  התקשרנו  ונאמר שאיש לא  הגיע. שיחה הבקר עם מ. קצין המת"ק ,הוא  אומר שהנושא ימוצה במהלך השבוע. הם לוקחים את העניין ברצינות ויערבו גם את משטרת ישראל,

07.00 מחסום טורא ( שקד)

החיילים כבר שם ,עסוקים בפתיחת המחסום, תוך דקות מסתדרת שורת ממתינים ליד הקרוסלה בביתן.  ומאחור מסתרך עדר עיזים. הבידוק מהיר, ללא עיכובים מיותרים. כך משני הצדדים. מספר סטודנטיות ומיודעים קבועים יוצאים לכיוון הגדה, גם הם  , במהירות יחסית

07.30 מחסום ברטעה החדש ( ריחן), מונית בדרך לגדה בבדיקה, אנשים מחוץ לרכב, ממתינים להחזרת המסמכים. כל אותו זמן עוברות מכוניות  ישראליות, בלי למצמץ,בכביש הנפרד. במגרש חמש משאיות ועוד שתיים על הכביש ממתינות לתורן בבידוק. אנו עולות לגשר להמתין למאן דהוא, גשר החוסם מעבר ליישובים יעבד מזה וכאפין מזה , עדיין על מקומם.  הנדרשים לישובים אלה, עולים  על כביש ג'נין - טול כארם הרצוף פיל בוקסס ובקצהו -בדרך הנוסעת לג'נין ,  מחסום (בכניסה להתנחלות " מבוא דותן" ).בחזרה  למחסום, המשאיות כבר בבידוק . מגיעה קבוצת אמהות צעירות עם ילדים כבני עד חמש שנים , הסובלים כנראה ממוגבלויות או מחלה. מונית ממתינה להן והן נוסעות יחד, כנראה לטיפול .

 אנחנו פוגשות כאן  אנשים עייפים , נואשים, אף להתלונן הפסיקו. אולי זה החום המאיים ככה בשעות אלה ואולי זה הכיבוש שעושה שמות בנשמה גם אם אינו מתעלל פיסית ואפילו אם יודע להגיד "בקר טוב" .

08.15 עזבנו