עאנין, ריחן, שקד, יום ה' 23.6.11, בוקר

צופות: 
נטע גולן, שולה בר (מדווחת ומצלמת)
23/06/2011
|
בוקר

מחסום עאנין 0600

בדרך למחסום תפסנו על חם את הפרות  מעין סהלה, מלחכות את עצי הזית בכרם של תושב עאנין. הוא מרבה להתלונן על הנזקים שהן עושות וטוען שהוא יודע מי הם הרועים אך קצרה ידו להילחם בהם בגלל הגדר.
 

המחסום אפוף ערפל, שמסתיר את הזריחה.

 

כ-30 אנשים וחמור וכן מספר טרקטורים ממתינים במרכז המחסום, אשר לו 3 שעריםinfo-icon. שער אחד למטה בצד של הכפר (שאותו אין רואים ממקומנו), שער במרכז המחסום ושער בכניסה למחסום בצד התפר. סגירה הרמטית.

בגלל חופשת הקיץ מבית הספר יש ילדים במחסום, אך לא כולם עוברים. אפילו אם זה רק לצורך ביקור הסבים באום ריחן (הכפר הסמוך שנמצא מעבר לגדר במרחב התפר) או סתם לעזור לאבא בשטח. כל ילד חייב לבוא עם ההורה שבתעודתו הוא רשום ועם תעודת לידה. לא כולם עוברים. המבוגרים לא יודעים להגיד לנו למה לא, החיילים לא רוצים להגיד לנו למה ("תשתקי ותצאי מהמחסום בבקשה," ענה חייל לנטע). אחד הילדים המסורבים מתעקש, לא מקבל את הדין ומחולל מהומה. החיילים אומרים לו יאללה רוח (עוף), האב, שכבר עבר את המחסום, אומר לו יאללה תרַוַויֵח (לך הביתה) והילד באטרף. הוא כן רוצה וכן רוצה. האב מתנצל במבוכה "הוא לא בסדר בראש". עד לסגירת המחסום הילד מעסיק את החיילים כל הזמן, הוא בערבית הם בעברית. אחד הפלסטינים בתוך המחסום מנסה להחזירו לאחור בכוח אך הילד מתחמק ממנו וחוזר לחיילים. לפני שהם סוגרים את המחסום (באיחור, בגלל "האירוע", בשבע במקום בשש וחצי), שני חיילים דוחפים אותו בכוח אל מעבר לשער המרכזי ומשם לשער התחתון. הילד ממשיך לצעוק שהוא רוצה לעבור. אביו כבר הסתלק מזמן.

 

כל העוברים המבוגרים במחסום, נשים, קשישים וגברים, מאירים פניהם אלינו, נעצרים לדבר בידידות, להתלונן, להתלוצץ ("80 יום ישבתי בבית חיכיתי לאישור. מה עשיתי? כל היום באינטרנט. בטח בחורות. למה? לא טוב?). בהשפעתם גם הדור הצעיר מחייך אלינו ביוזמתו.  לפעמים.

מחסום טורה-שקד 0705
לעומת האווירה הידידותית כלפינו בעאנין, במחסום טורה לא ממהרים לתקשר איתנו בשום שפה.  בייחוד הנשים ובני הנוער. אחד הגברים שעבר מהגדה למרחב התפר דווקא משוחח ברצון, בעברית. התבשרנו שהמת"קניק עבאס התחלף ובמקומו הגיע ואֵל. המקומיים נותנים לו קרדיט. "נראה איך יהיה." על עבאס הדעות חלוקות. המדינה (פלסטין) שבדרך  לא עושה עליהם רושם - מה זה משנה? ככה וככה עבודה אין והכסף הולך בכיסים של אלה למעלה.

המחסום ריק מהתלמידים, שברגיל מכניסים בו קצת עליזות. המעבר סדיר ללא בעיות. ולמה שיהיו בעיות? למחסומים מגיעים רק בעלי אישורי מעבר תקפים. הרבה יותר אנשים היו רוצים לעבור מפה לשם אך נשארים בבית כי לא השיגו אישורים.

מחסום ריחן 0735
גם פה המעבר מתקתק ואין על מה לדווח, אלא אם נשוב ונזכיר כי גם פה רבים מאוד היו רוצים וצריכים לעבור אל ברטעה או אל ג'נין, אילו יכלו להשיג אישורים. צריך לזכור את זה ולהבין שהשלווה והשקט במחסום הם אחיזת עיניים שמדיניות הכיבוש מטפחת ביודעין. זיוף ושקר בלשון המעטה.
אנשים יורדים במהירות מהרכבים שהביאו אותם ונבלעים במהירות בטרמינל. יום העבודה מתחיל כאן. מכוניות חדישות ומפוארות ממלאות את החנייה, אצל אחדות יש דגלי פלסטין קטנים.

אנו אוספות את עלי ואמו, נטע תיקח אותם לבית החולים. עלי מדבר בעברית שלמד ברמב"ם. ילד חביב, ממולא תרופות. נלחם על חייו. הלוואי שההשתלה תצליח והחיים ימשיכו.