חמרה (בקעות), תיאסיר, יום ו' 11.2.11, אחה"צ

מחסום בזק 14:30
עברנו.

הראות מצויינת, הנוף מדהים ביופיו. המדרונות מוריקים, פריחת העיריות בוורוד ושיחי הרותם בלבן, פה ושם מבצבצות כלניות.

14:50: מחסום חמרה
דגל כחול/אדום מתנוסס מעל עמדת הכביש המזרחית הבלתי מאוישת. בראש הדגל סמל + כיתובים  "גדוד תעוז" ו "אפס פיגועים מהמעברים". נרגענו. סככת הכלבים ועוקב המים נסגרה בסבכת ברזל.
המקום הומה אדם ותנועה. העוברים מערבה ברגל או ברכב, לאחר סימן היד של חייל/ת, אינם נבדקים. מזרחה – התור ארוך, גם של מכוניות וגם של הולכי רגל. נהגי המוניות ממתינים ומספרים שהכל נעשה באיטיות מורטת עצבים, ובבדיקות קפדניות. אפילו שהם מוּכּרים ועוברים כמה פעמים ביום לא מאפשרים להם מעבר חלק והפרנסה נפגעת. הולכי הרגל עם החגורות ביד ממהרים אל המכוניות.

תשעה חיילים וחיילות הולכים על הכביש מצד אל צד, נעמדים מדברים, ומדי פעם מעבירים מכונית.

טרנזיט בדרכו לישוב הבדואי שמול ההתנחלות ארגמן. אחד הנוסעים מספר שבנו בן ה17 שיש לו אישור של "תושב בקעת הירדן" לא הורשה לעבור. הוא הוחזר, לאן? עכשיו אין קשר איתו. האב אמר שיהיה בסדר. מאוחר יותר הוא יעבור. הם נסעו לדרכם. לצערנו לא ביקשנו מספר טלפון כדי לברר. 15:20 נשמעת צפירה קצרה. התור הארוך עכשיו הוא ממזרח. 15:30 עבר אוטובוס מערבה, ללא בדיקה. בשדה שמדרום למחסום עובדים אנשים. מכונית נוסעת באותו שדה ונעצרת ליד העובדים בו. לפי הדיבורים בקשר המכונית הזו מדאיגה את החיילים. שניים מהם נעמדים עם רובים שלופים ומתבוננים אולי דרך הכוונת של הרובה. לאחר מספר דקות מגיע ג'יפ צבאי "רובאית דקל" מהמחסום אל קבוצת העובדים בשדה, ולאחר עוד מספר דקות הוא עוזב את המקום. 15:45 הרבה אנשים מחכים בצד הדרך מזרחה. בחור יושב 20 דקות ויותר על גדר המחסום, (ממש בשטח A). מספר שהוא ישראלי, המשפחה של אישתו בבקעת הירדן והם באו לבקר. החיילים הורו לו לחכות עד שמשפחתו מבקעת הירדן תבוא לאסוף אותו. כאשר יצא לבקר את הדוד בטובאס הוא לא ידע שאסור לו לעבור במחסום חמרה.

15:55 עזבנו. תנועה דלילה.

16:30 מחסום תיאסיר
ארבע מכוניות ממתינות לעבור מערבה. הם מספרים שהם כבר מחכים הרבה זמן. נהג של מונית סיפר שהוא ממתין כ20 דקות בתור המכוניות, ואח"כ עוד כמחצית השעה לכל הנוסעים שלו. מהכיוון השני נגלית שיירה של 10 מכוניות. החלטנו שלא לעלות אל העמדה כדי שלא יחליטו לסגור את המעבר כאשר כ"כ הרבה ממתינים בו. המוזר היה שכל המכוניות ממערב עמדו בשיירה צפופה מאחורי מחסום הכביש, ולא נקראו אחד אחד כמקובל שם.

כאשר עברו, ראינו שאלה 10 רכבי שטח בעלי לוחיות צהובות, ישראליות ("רוביקון"). מה זה? ישראלים מטיילים בשטח A?
לאחר שעברו כולם התפנה המחסום להעביר את הפלסטינים, שזמן המתנתם הלך וגדל.
מפקד המחסום (היום כבר בעל ותק במקום) ניגש לשאול אם הכל בסדר. הוא מספר לנו שהם (רכבי השטח) אזרחים והדבר הועבר לטיפול המשטרה. הנהגים כעסו על שהם מעוכבים, על שלא ידעו שאסור להם לעבור במחסום הזה. איימו (בצחוק כמובן) שלא ילכו יותר למילואים. תהו על מעשינו ושאלו למה רשמנו מספרים, ואיפה נשדר. די מהר הוחזרו להם רשיונות הנהיגה והם עזבו. וגם אנחנו.

16:50 עזבנו

17:08 מחסום בזק
שלושה תורים ארוכים.
מאיפה מגיעות?
מחמרה ותיאסיר
הרמת גבה. נסיעה טובה.