חמרה (בקעות), תיאסיר, יום ד' 26.1.11, אחה"צ

צופות: 
אנינה, שולה נ' ויהודית (מדווחת)
26/01/2011
|
אחה"צ

 

1320- 1540

מחסום תיאסיר 
חייל ניגש אלינו ושואל במה יוכל לעזור?
אנחנו מציגות את עצמנו והוא נסוג. לא מעוניין לדבר.
אחרי כעשר דקות מגיע המפקד(סגן), גם הוא  מציג את עצמו  וגם הוא שואל במה אפשר לעזור. מספר שהם שייכים להנדסה והם שמאיישים עתה את המחסום.

במכונית אחת, הנוסעת מברדלה לטובאס אומרים לנו שני אנשים שבמחסום הזה "יום אסל ועשרה ימי בסל",(יום דבש ועשרה ימים בצל). היום אסל.

בחור  שהשאיר שקית באוטו  ועבר את המחסום ומחכה לנסיעה לברדלה,  נקרא חזרה לראש התור כדי לעבור שוב בדיקת החפצים שבשקית. 

אנשים עוברים וחלקם משוחחים איתנו על המצב. אחד אומר: "כל הממשלות  רעות מאוד, אני עובד ברמאללה ועובר ללא קושי, כאן בתיאסיר הכי קשה".

תנועה ערה משני הכיוונים וכל מכונית נבדקת בקפידה.

1430 מחסום חמרה
שבע מכוניות עומדות ממזרח למחסום מחכות, בהגיענו  הן עוברות במהירות ללא בדיקה. אוטובוס שעבר את המחסום לכיוון הבקעה, מחכה עם נוסעיו לזוג שמעוכב. במערב עומדים כ-50 אנשים ואולי יותר ומחכים, אנחנו שומעות ברמקול שהחיילים מבקשים לדבר עם הכחולים. (כנראה אנשי משטרה?)

משיחה עם נהג  האוטובוס מתברר שמדובר בתיירים מירדן שסיירו בירושלים, שכם וערים אחרות וחלקם נפגשו עם משפחותיהם. בחור אחד השאיר את דרכונו באוטובוס אחר שעדיין לא הגיע, הוא מעוכב ומעכב את האוטובוס. הנוסעים באים להתלונן בפנינו שכך לא מקבלים תיירים. בואו לירדן ותראו ותלמדו איך לארח תיירים. מספרים  שבמשך הסיור שלהם בילו כ-15  במחסומים השונים. הם טוענים שמקשים עליהם וכל אחד נבדק בהקפדה יתרה על אף שדרכוניהם ירדנים. 
הנהג שהוא ירושלמי מספר שהוא שאסף אותם בירושלים ואחר כך הם התפזרו ברחבי הגדה לביקורי משפחות.

ב1540 פגשנו אותם שוב במחסום "בזק". הם נוסעים למסוף שיח' חוסיין - נהר הירדן, כדי לחזור לביתם בירדן.