קלנדיה, 31 בינואר 2011, אחה"צ
הגענו לקלנדיה קצת אחרי השעה 3 אחה"צ. מזג האוויר היה קשה ונדמה שכתוצאה מכך מעט מאד אנשים הסתובבו בחוצות. כבישי הגישה היו ריקים יחסית (גם מכיוון רמאללה) וגם המחסום עצמו היה נטוש למחצה. רק קומץ אנשים עמד במסלול מס' 1 וכשהודיעו החיילים שהמסלול נסגר, עברו כולם למסלול מס' 4 שנפתח.
אולם בסככת ההמתנה למת"ק הבחנו בהמון אנשים ממתינים בשעה מאוחרת זו. ניסינו את מזלנו, ולהפתעתנו הקרוסלה הייתה פתוחה. החיילים באקוואריום רק בקשו שנעביר את התיקים במכונה ולא מנעו את כניסתנו לסככה. את כל יתר המשמרת בילינו בעצם בסככה בשיחות עם הממתינים. חלק מהם בקשו את עזרתנו בפתירת בעיות שונות עם השלטונות וחלק "סתם" סיפרו על תלאות החיים תחת כיבוש.
פעמיים פנינו לנציג המת"ק, אחסן, שאמנם לא היה במקום אך טלפן לחיילים לזרז את הטיפול בכל אלה שהמתינו לחדש את כרטיסיהם המגנטיים (בעצם כולם).
עזבנו את קלנדיה קצת לפני 17:00 וחזרנו לירושלים דרך מחסומי לליל/ג'בע וחיזמה. במחסום ליל החיילים היו ספונים בתוך העמדות מפאת הקור והגשם. התנועה זרמה.