מת"ק עציון, יום ב' 27.12.10, אחה"צ

מת"ק עציון   14.10

שוב אולם מלא ושוב אנשים מתלוננים שכבר שעה וחצי אין מכניסים פנימה. החיילים החליטו, כנראה, לצאת להפסקת צהריים בת שעה וחצי. הם יודעים שלאנשים המחכים באולם מהבוקר, אין כל אפשרות לאכול במקום או בסביבתו ושרובם יאלצו לחכות ולרעוב עד הערב. אבל לחיילים ולמפקדיהם כפי הנראה לא איכפת. הם גם יודעים שבגלל ההפסקה הארוכה בקבלת הקהל, ישאר רק זמן מועט עד לשעת הסגירה ולכן הם לא יספיקו לקבל את כל הממתינים. רבים יישלחו הביתה ויאלצו לבוא שוב בשבוע הבא, ביום שני, היום שיועד להם. אם יבואו ביום אחר, הם לא יטופלו. עליהם לחזור ביום המיועד ולחכות שוב שעות ארוכות. החיילים ומפקדיהם יודעים, אבל הכל עושה את הרושם שלא איכפת להם.

טלפנו למוקד ההומניטרי והם השתדלו לעזור.

הוכנסו פנימה 5 אנשים וב 14.30 יצאה אשה שקבלה כרטיס מגנטי. ב 14.35 יצא צעיר שקבל מגנטי וגם תסריך. ב 14.50 עוד צעיר קבל מגנטי. ב 15.00 שניים קבלו מגנטים. הם הגיעו ב 9.00 וחיכו "רק" 6 שעות.  אחריהם יצאו עוד שלושה. אחד אמר שחיכה מ 9.30 . ב15.35 נאמר לנו שבפנים מחכים רק 4 אנשים, אף על פי כן, לא הכניסו אנשים נוספים. 

צלצלנו למוקד וב 15.55 הוכנסו עוד עשרה. נשארו בחוץ עוד 15, אך מיד הגיעו אנשים נוספים. יצאו עוד 4 שקבלו מגנטים.  ב16.20 יצא בר מזל שהגיע ב13.00.

ב16.40 הודיעו על סגירת המקום ושלחו הביתה את כל הנותרים. צעירה זועמת שלא הצליחה להכנס נגשה אלינו ושפכה את כל חמתה.

אדם צעיר סיפר שהוא ביקש רישיון כניסה כדי לבקר את דודו בן ה 80 שמאושפז בבית חולים בירושלים. סרבו לתת לו רישיון ונאמר לו שרק קרובי משפחה מדרגה ראשונה רשאים לבקר. הוא הסביר שלדוד אין אשה וילדים, אך זה לא עזר. שלומית צלצלה למוקד ובעזרתה הבחור קבל רישיון.