א-ראם, קלנדיה, יום ד' 10.11.10, אחה"צ
קלנדיה:
מעט לפני הכיכר הדרומית נפתח מגרש חניה חדש, העונה לצרכי השעה : נהגים משאירים שם את המכונית וממשיכים צפונה בלעדיה, כדי לחסוך את הבלגאן במחסום, בעיקר בדרך חזרה. התשלום 10 שקלים ליום. המגרש מלא.
שרוולים 1 , 2 , 4 , פתוחים. לפני כ"א מהם רחבת ההמתנה מלאה. הכלובים ריקים.
אנשים המגיעים לראשונה למחסום מתקשים למצוא את הכלוב הפתוח. הותיקים ינסו תמיד את השמאלי. החדשים מתחילים לנסות מהימני. נכנסים. יוצאים. נכנסים. יוצאים. מצליחים.
השעה אחרי 16:00. הסככה מטונפת באופן מכפיר ומסריחה לתפארת המקום ומפעיליו השונים.
היום מוכרים כאן בגדים – 3 ב 10. יש גם בקלווה ונעלי בית.
בכיכר הצפונית תור ארוך של מכוניות לכיוון דרום.
לקח לנו כ 30 דקות לחזור דרך שרוול
1. צעירה בתור הלומדת ברמאללה : "זמן ההמתנה תלוי במצב הרוח של החיילים. היא עוברת כאן כל יום. החיילים נוהגים להתעלל בנו ולהשפיל אותנו. אני מבינה שהם ממלאים את חובתם למדינה שלהם, אבל למה להשפיל? בחגים שלנו היחס אלינו גרוע במיוחד. צעירים מתחת לגיל 18 רשאים להישאר באוטובוס כדי לעבור במחסום. החיילים לא מקיימים הוראה זו ודורשים מאיתנו לעבור ברגל. תבואו מחר תראו איזה בלאגן יהיה ביום השנה למות ערפאת. לא. בעצם אל תבואו. עלול להיות מסוכן כאן עבורכן. הצבא שלכם הורג את הילדים שלנו בעזה. אפילו אל חיות מחמד אתם מתנהגים יותר יפה. מגנים אתכם מאד בעיתונות חוץ. "
השער של החומה לא-ראם פתוח. ( בערך 17:00) איש מג"ב הסוקר את המכוניות הנכנסות לא-ראם מסרב לענות לנו. מתעלם לחלוטין. הנהגים המגיעים לכיכר הדרומית יכולים לבחור היום בין הכניסה לא-ראם או להמשיך בנסיעה לכיוון רמאללה. ומחר?