עאנין, ריחן, שקד, יום ב' 10.5.10, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
לאה ר. אנה נ.ש.
10/05/2010
|
בוקר

06.10 מחסום עאנין- מחסום חקלאי
המחסום פתוח אך איש אינו עובר. אומרים לנו שכעת, ממש  כעת יתחילו להעביר כי המחשב כבר בסדר  ואכן תוך מספר  דקות מתחיל המעבר כ- 30 ברי מזל עוברים את השער בדרכם לעבודה חלקם רכובים על טרקטור. הבידוק מתקיים בצד השער הפנימי הקרוב לצד הישוב.
06.20  אנו מזהות מרחוק , אדם מבוגר, כסוף שיער, שעומד  זמן רב ליד החיילים.על פי תנועות הגוף נראה שהוא נסער. אנו שומעות קריאות " תתקשרו לסאלם" וכו'. אחר-כך  מספרים היוצאים שאחותו של האיש נפטרה בלילה  ללא הודעה מוקדמת, לאיש  אישור מעבר פג תוקף והחיילים מסרבים להעבירו ללא אישור. כך כתוב בספרים. שיקול דעת ושכל ישר נעצרים על הגבול המחוק. 
במת"ק עונה לנו חייל שיתקשר לקצינים. אני מזכירה שהמחסום אמור להיסגר תוך מספר דקות. "לא, הם לא ישנים בשעה הזו," והוא יחזור אלי. כעבור עשר דקות שיחה נוספת - החייל אומר שהקצינים אינם עונים. הוא ימשיך לברר ואנו ממשיכות לדרכנו מאחר שהמחסום נסגר. אחר-כך אמרו לנו שהאיש נסע לקישור הפלשתיני. כסף. זמן נסיעה , עגמת נפש, כבוד האיש האבל, ההלוויה מתעכבת? כל זה לא רלוונטי. שיחה עם עאדל מפקד המת"ק, שיחה קשה ,האיש צריך להגיע לקישור הפלשתיני ומשם תועבר בקשה מסודרת ליציאה להלוויה. במתק יאשרו אותה או לא. ואחר כך- אלוהים גדול..
עאדל: אי אפשר ככה כשכל יום מת מישהו ונעביר בלי אישורים. אנחנו: אולי תקבעו נוהלים בעניין הזה מראש? במיוחד אם כל יום יש אירוע  מצער כזה? אין תשובה מחסום בברטעה החדש ,

מחסום  טורה-שקד: עולם כמנהגו: שגרת כיבוש. אין חדש . אפילו הייאוש ותיק כאן , עד שאין שמים אליו לב.
8.00 עזבנו

13.00 עם הקישור הפלשתיני, באסם: הגיע אלי המשפחה האבלה  כעשרה אנשים, ביניהם ראש  המועצה בעאנין,  מר רבאח יאסין ושלחנו את המסמכים בענינם לסאלם
14.00 עם רבאח ראש מועצת עאנין. הוא מספר שנמצא כאן עם עשרה מבני המשפחה כבר מספר שעות, מאהר, הקצין המטפל בהם במתק אמר להם שיחכו. והם מחכים .
15.30 : שוב עם ראבח  רק שלושת בני משפחת קאמל יאסין, האיש שראינו מרחוק  במחסום ,הוא , אשתו והבן קבלו אישור , כל השאר החזרו כלעומת שבאו.
סוף עניין!