אבו דיס, קונטיינר (ואדי נאר), ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), שיח' סעד, יום ב' 10.5.10, אחה"צ

צופות: 
יעל י., אילנה ד. (מדווחת)
10/05/2010
|
אחה"צ

  

 

14.00 – 17.00 

בג'בל מוכאבר בדיוק הסתיימו הלימודים בבית הספר לבנות; אף פעם עוד לא ראינו כל כך הרבה תלמידות בו זמנית. הן חסמו את כל רוחב הכביש והנסיעה הייתה כמעט בלתי אפשרית גם בגלל האוטובוסים שבאו לאסוף אותן. כמעט ראשי כל הבנות היו מכוסים בכיסוי הלבן המסורתי, גם הצעירות שבהן.

בנוף ציון גילינו סוף, סוף את ה"קורבן" שעל שמו נקרא הרחוב שעד עתה היה לו רק מספר. שמו זכריה אוריאלי, מפקד בהגנה לפני כ- 80 שנה. גם חנות מכולת קטנה נפתחה זה עתה בשכונה.

שיח' סעד

מזג האוויר היה חם ואביך  מה שתרם לסירחון העולה מהזבל השפוך בשיח' סעד.
 
רק מועטים עוברים במחסום, הבניין הגבוה החדש שנבנה בשכונה טויח, משמע יש מי שמשקיע בבניה במקום. איש צעיר, אב לשתי ילדות קטנות, בעל תעודת זיהוי ירוקה, קיבל אישור מיוחד לבקר את אשתו שזה עתה ילדה בן בבית החולים מוקאסד. הצענו לאב ובנותיו להצטרף למכוניתנו וזכינו לתודות רבות. במחצית הדרך עקף אותנו גיסו והנוסעים עברו למכוניתו.

הפשפש

לפני הפשפש הזעיר נסלל כביש לאורך החומה החדשה, נסענו עליו ולא ראינו לא חיילים ולא אנשי אבטחה אזרחיים. המקום נראה נטוש אך מאיים בשל מגדל התצפית שלידו, שרוולי מעבר צרים והרבה גדרות תיל.

מעבר הזיתים 

כמעט ריק – הרבה מכוניות חנו במגרש החניה ולאורך הכביש ליד הכניסה.

בכביש קדר היה טור ארוך של מכוניות, מרביתם לא בכיוון שלנו. ניסינו, לשווא, לאפשר למכוניות פלשתיניות להשתלב בתנועה, צפירות רמות תבעו מאיתנו להמשיך בנסיעה.

ואדי נאר

 
עוכבה מכונית אחת בעלת שלט זיהוי שהיה כתוב עליו "במבחן". נראה היה שהנהג ונוסע נוסף עמדו בשמש הלוהטת כבר זמן רב למדי. כשהתקרבנו הציעו להם מיםinfo-icon ואחרי כמה דקות הם שוחררו. נראה היה להם שזה בזכותנו וזכינו לתודות נלהבות אך לנו לא נראה שיש בידנו כוח כה רב.

הגינה הקטנה שליד המחסום שבה גידלו החיילים נענע, נראית מוזנחת. נדרשנו להתרחק ממנה, כנראה שהיא הוכרזה כשטח צבאי סגור. הכביש שהוכרז כסגור עד ל- 26.5, לשם שיפוצים, נפתח לתנועה. מרבית המכוניות נוסעות עליו בדרכן לעזריה, לרמאללה והלאה. כמה פונות שמאלה לאוניברסיטת אל קודס. נאמר לנו שאכן מותר להשתמש בכביש זה אך שהעבודות טרם הושלמו. לא יכולנו להחליט אם יש שיפור רב  אך הדרך בודאי קצרה יותר.