עאנין, ריחן, שקד, יום ב' 17.5.10, בוקר

צופות: 
לאה ר', אנה נ-ש (מדווחת)
17/05/2010
|
בוקר

06.10 מחסום חקלאי- עאנין

בדרך למחסום אנו מבחינות בעדר של פרות שפלש למטעי הזיתם של תושבי עאנין  וזה עושה  בו כתוך שלו: מלחך את הענפים הנמוכים של העצים ועוקר את שתילי הירקות ( בצל בעיקר) שנשתלו בין העצים , ורומס את השאר.

התופעה מוכרת וידועה מזה שנים.  עדרי הפרות והעיזים שייכים לתושבי הישוב קרוב  "עין סאהלה". הגשת תלונות  אצל השוטר במתק גנין , מעולם לא נשאה פרי והתושבים הכלואים בכפרם חסרי אונים אל מול התופעה.
אחד מבעלי המטעים יוצא על טרקטור לאדמתו , הוא מגרש את הפרות וחוזר אלינו עם צרור  של בצל שנעקר מאדמתו, להראות, לדבריו, בעבר גדר את שמורת הירקות שהוא מגדל בין העצים, אך מישהו טרח לעקור . הוא טוען שהוצע לו להקיף את אדמתו בגדר, מה שאינו רלוונטי מבחינת השקעה. אנשים אומרים שבעל עדר הבקר הוא אדם מוכר  ואנשים פוחדים להתלונן נגדו , ממילא דבר לא יעשה-  ואולי יזיק.
העדר המגורש על ידי החקלאי , פונה מזרחה אל עבר מטעי השקדים שבעליו לא קבל אישור השנה . כמו בעליו של חלקת הזיתם מעבר לשביל . 
נסיונות להיות לפה לחקלאים המנועים : להתלונן בשמם ולזמן את נציגי החוק למטע כדי שיתרשמו במו עיניהם מהפורענות, אינם עוזרים. על החקלאים להגיש תלונה במתק בג'נין אצל השוטר במקום. אבל הלא זה מה שעשו עד כה במשך שנים ודבר לא קרה... ,

07.10 אנו עוזבות נמשיך לעקוב.

07.20 מחסום טורא ( שקד)
רוב העוברים בשעה זו ואילך הם תלמידים ותלמידות , הקטנים , עם שמחת חיים ושובבות ילדית . הבוגרים , רציניים וחמורי  סבר  קמצנים בחיוכים. הבדל מדהים .
הקטנטנים כ- 15 חמודים וחמודות ,עולים  ברגל ומגיעים כמעט עד למחסום כאשר מי מהם שם לב שהמונית המסיעה  אותם  בכל בקר , הגיעה  לכפר ואז  הם פותחים בריצה  חזרה למטה על מנת להגיע כעבור רגע למחסום בהסעה  הקבועה.
הם עוברים בסך מול פרצופו המוטה מטה של החייל הממשמש בתיקים  הפעורים. הבוגרים/ות מגיעים אליו אחד אחד נעמדים ובשתיקה מושטים את הילקוטים. , אחרים עוברים דרך הביתן, מי לכאן ומי לשם בקצב רגיל.

8.00 מחסום ברטעה החדש ( ריחן)
ברדתנו  בכביש האפרטהייד אנו חולפות  על פני מונית שעוצרת בכביש המקביל נוסעיה יוצאים , מעבירים כרטיס מגנטיinfo-icon וממתינים להרשאה להמשיך בדרכם לגדה.  כרגע אין טנדרים  בהמתנה , רק ערימה של ביצים מתחת לסוכך . מספר נהגים במונית ממתין לכלום. אנו מעלים  זכרונות מימים שהמחסום שקק חיים,  ויכולנו להנעים את זמננו בקפה בטעם מחסום וסנדויץ או ואפל באותו טעם.
אנשים מגיעים  למחסום ,ונכנסים מיד. לא שאלנו , אך נראה שהמעבר מהיר - השרוול מלא בהולכי רגל בדרכם להסעה לברטעה ולאום – אל ריחן ( בעיקר מורים ומורות) ,
נער צעיר בדרכו לעבודה בברטעה מוחזר.  יש לו אישור שקבל במחסום טול כארם , הוא מבקש לצאת לעבודה, כמו אתמול וכמו בימים קודמים,  הבוס ממתין לו בברטעה. אלא שהבידוק הביומטרי  אינו מאתר את זהותו., האיש  אומר שהוא יוצא יום – יום באותו אופן והפעם נתקע. הוא לחוץ, אם לא יצא לעבודה " הלך " היום,    בשיחה עם שרון אנו מזכירות לו  ששבוש מעין זה הוא עניין שבשגרה  , מנסות לשכנע שיעביר אותו , כדי שלא יחמיץ את יום עבודתו. שרון שולח את איש הצבא ועוד אזרח שאינו מוכן לותר. לטענתו נרשמה  לבחור  מניעה טכנית . נסיונות לשכנע את הצעיר  לעבור את הבדיקה פעם נוספת , לפעמים זה מסתדר בפעם השניה  אך  הצעיר חושש שיחרימו לו את האישור. במתק טול כארם מציעה החיילת לשלוח אותו על מנת שיבדקו,  ועל פי הצורך יחדשו לו את ההיתר . הצעיר  נוסע,וכי יש לו אפשרות להתווכח ? רגע אחר כך אנו נזכרות שלא לקחנו את פרטי הנער כדי לברר תוצאות הברור.
בינתים מוחזרים עןד שני צעירים אף הם משום אי התאמה בבידוק הביומטרי. ע. סיפר  שבשבוע שעבר החזרו כמה עשרות אנשים מאותה סיבה.

08.45  עזבנו