קלנדיה, יום א' 10.1.10, בוקר

 05:15  - תור משתרך עד מעבר לכניסה לאולם. רעש, צעקות ודחיפות. שוב משחק של פתיחה שרירותית של הקרוסלות בכניסה. שרוול 4 סגור. סמוך להגעתנו התחלפו המשמרות. חיילת בלונדינית מורחת לכּה על ציפורניה, עכשיו ברור מדוע לא היא יכולה לפתוח את הקרוסלות עד שיתייבש, וגם אז רק למעטים, פעם בקרוסלה זו, ופעם באחרת, כנראה לפי מהירות התייבשות הלכּה.
הנ"ל הוחלפה אחרי כחצי שעה בחייל. החייל עשה כמיטב יכולתו לתקן את מה שקלקלה החיילת. נפתחו שלושת הקרוסלות להזרמת כל האנשים אבל זה כבר היה מאוחר, התורים נשארו ארוכים והאנשים דוחפים וכועסים. נאמר לנו מפי האקומנים, שלדעתם, חיילים גברים משתדלים להעביר אנשים באופן מסודר ושיטתי, יותר מאשר החיילות. 

06:15  - התור ההומניטרי מתמלא. השוטר, איש המת"ק והשומרים מגיעים בזמן לפתוח את השער ההומניטרי. אין בכוחי להתלונן שוב על זחיחות הדעת שלהם. חשוב לציין שעובד המת"ק אדיב ומוכן לענות על השאלות, אבל השוטר לא מרשה לו, אפילו לא כשהחמוש האזרחי שעומד עם נשק שלוף מולנו שומר עליו. השוטר אמר שהיה אירוע חמור השבוע ואסור להם לעמוד בחוץ. איזה אבסורד.