אבו דיס, קונטיינר (ואדי נאר), ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), יום ה' 21.1.10, בוקר

7:00 מעבר הזיתים

2 מסלולים פתוחים למעבר מבוגרים, התורים קצרים והמעבר מהיר יחסית.

דווקא המסלול השלישי, המיועד למעבר "קל" לילדים – יש בעיות. עשרות ילדים צובאים על הקרוסלה, הקרוסלה נפתחת לעתים רחוקות ומאפשרת מעבר של ילד אחד בלבד. כפי שראינו מאוחר יותר, על מסלול זה מופקדת חיילת שלא טרחה למלא את תפקידה כהלכה.

כשנכנסתי למגנומטר צפצפתי שוב ושוב. בדיקות מדוקדקות העלו שנעליי פצחו בשיר. חלצתי אותן ועברתי יחפה, חוויה לא מלבבת ביום חורפי. לא. אסור לעבור במגנומטר. היא נצטוותה לעמוד בצד. זמן ארוך עבר עד שחייל וחיילת ניגשו אליה ושאלו אי-אלה שאלות. שוב המתנה, ובינתיים מעבר הפלסטינים נעשה איטי יותר. מגיע מאבטח ומנתק את המגנומטר. מצמרר לחשוב מה עובר על אדם שאינו דובר עברית בסיטואציה דומה.

8:00 ואדי-נאר

מעוכב יושב בסככה לכיוון בית-לחם. הוא יישב שם גם כשנעזוב.

תנועת הרכב זורמת. מכונית אחת לכיוון בית-לחם נבדקה ביסודיות, תעודות והרכב עצמו.

בין המצוק למשעול המוביל לפילפוקס, בפינה חבויה, משולכות לוחיות רשוי רבות, ישראליות ופלסטיניות. כוחות הביטחון לא אהבו את העניין שגילינו בהן ורק הסכימו לומר שהלוחיות נלקחו מרכב גנוב.