ריחן, שקד, יום ג' 12.1.10, בוקר

צופות: 
רותי ת' וחסידה ש' (מדווחת)
12/01/2010
|
בוקר

07:10 מחסום ריחן הפסקת חיים

עוד בדרכנו למחסום, קיבלנו טלפון משולה שידידנו הנהג ע' הסתבך עם הרכב שלו במחסום ריחן, שיש בלגן גדול ("אירוע") וביקשה שניגש לשם לפני כל מחסום אחר במשמרת.

כשהתקרבנו למחסום, עוד מרחוק, ראינו המון חייליםכ- 200 מטר לפני החניון העליון, הדרך היורדת למחסום נחסמה על ידי חיילים וטור ארוך של מכוניות עמד והמתין מבלי לדעת מה קורה. חנינו למעלה בצד הכביש, אפילו לגשת ברגל "לבדוק" את השירותים לא נתנו לנו. החיילים איתם דיברנו לא ידעו דבר ובקושי יכולנו לדבר איתם. מדי פעם הם קיבלו רשות והעבירו מכונית או שתיים.

התברר שהבוקר ב- 06:00 הנהג ע' (שמסיע אנשים לפרנסתו בין מחסום ריחן והכפרים סביב ג'נין), יצא החניון הפלסטיני בדרכו לאסוף עוד נוסעים, אך מסיבה כלשהי במקום לפנות ימינה הוא פנה שמאלה ונכנס במהירות לתוך המחסום. בעשותו כך הוא עלה על הדוקרנים שניקבו 3 מגלגליו ועורר "נוהל פיגוע חבלני" ונוהל "הפסקת חיים" במחסום ומהומה גדולה. החיילים והמאבטחים הורו לו לצאת מהרכב (טרנזיט) ולשכב על הרצפה, אח"כ עצרו אותו ובינתיים רובוט בדק את הרכב ופוצץ אגב כך כמה שמשות בחלונות וקרע ריפוד. לפי גודל המהומה חששנו מאוד שבפעם הבאה שנראה את ע' זה יהיה בהארכת מעצר בבית המשפט באשמת ניסיון לביצוע פיגוע חמור. בטלפונים שלנו מהמחסום ושל שולה מהבית, למנהלי האבטחה במחסום ולקצינת המבצעים בחטיבה, הסברנו שמדובר באדם חולה (סוכרת ולב), ממש לא טרוריסט, ושבכל מקרה ינהגו בו באנושיות ולא יחמירו את הנזק הכבד והבהלה שכבר נגרמו לו.

 07:20 מחסום שקד – טורה
חופשת החורף בבתי הספר עדיין נמשכת ורק תלמידים שנבחנים עוברים במחסום,
עם חוברות ודפים בידיהם. נהג טרנזיט בדרכו לגדה וילדה כבת שמונה, נבדקו בביתן השיקוף וחזרו כעבור כמה שניות. גם תיקה של הילדה נבדק. בחור צעיר נפגש באמצע המחסום עם דודתו שבאה מהגדה. הוא העביר לה כמה חבילות, מתנות למשפחה שהיא עמדה לנסוע לבקר בחו"ל. הם נפרדו בנשיקות ליד החיילים. גם זה קורה במחסום. התנועה התנהלה באופן שוטף, ואנחנו חזרנו לריחן.

08:00 מחסום ריחן
החיים במחסום שבו למסלולם. אנשים יצאו מהטרמינל בקצב מהיר ונבלעו בטרנזיטים שחיכו להם. בטרמינל עצמו שני אשנבים היו פעילים, אך אחרי שעתיים של הפסקת חיים רבים נתקעו בדרכם לעבודה. לדברי האנשים היו שחזרו על עקבותיהם לבתיהם מכיוון שלא היה טעם לצאת לעבודה בשעה מאוחרת.
בשרוול היורד לטרמינל עצרו אותנו שתי מורות דוברות אנגלית והתלוננו שבכל יום הן נבדקות ארוכות ומתעכבות כ-40 דקות. ביקשו שנעשה משהו. אחת מהן הביעה רצון לכתוב לנו וקיבלה את כתובת האתר. 
כשעמדנו ליד הקרוסלה בכניסה לטרמינל נבהלנו מצעקה פתאומית אדירה ברמקול, הבנו רק את המילה "מחסום", והדלתות החשמליות נטרקו. כעבור כמה שניות שוב צעקה רמה: בחזרה לשגרה, והדלתות נפתחו בידי שומר לבוש שחורים (למה המדים המאיימים האלה?). אחד העוברים סיפר בעלבון ובכעס על תנועות מגונות שחייל רעול פנים עשה לעבר הפלסטינים העוברים במחסום.

כשעלינו בשרוול דימינו לזהות את הטרנזיט הכחול של ע', מאחורי בטונדות לבנות, וחבורת אנשים, שבתוכם זיהינו את האחראי על האבטחה ועוד קצין מקיימים התייעצות ליד הדוקרנים בירידה לכיוון הגדה. עד מהרה ניגשו שניים לטרנזיט, הכניסו לתוכו כמה דברים שהיו מונחים על האדמה, התניעו אותו ונסעו על הג'אנטים לחניון הפלסטיני. ירדנו לשם ובדרך שוחחנו עם ש' האחראי. לדבריו הנהג כבר שוחרר לביתו ולאחר שהעובדות התבררו הוחלט לא להגיש נגדו שום כתב אישום. הם היו מודעים לכך שהוא אינו בריא והתייחסו אליו טוב. הוא גם קיבל טופס תביעה למס רכוש בישראל לתביעת פיצוי על הנזק שנגרם למכונית (ניפוץ החלונות בידי הרובוט). בנו של ע' וחברים החליפו את הגלגלים הפגועים ולקחו את אביהם המותש לביתו בזבדה.  
סוף - אבל לא הכל טוב.