קלנדיה, יום ה' 3.12.09, אחה"צ

בית איכסא, מחסום ראס בידו, גבעת זאב   14.15 - 16.45
 
נפגשנו ברמות ונסענו משם למחסום רמות, בכדי שלא יעצרו אותנו בדרכנו לבית איכסא, המשכנו לכיוון נבי סמואל, שם עשינו סיבוב פרסה וחזרנו. מרבית המוניות הפלשתיניות הוזזו מהכביש הראשי למורד הפונה לבית איכסא. המשכנו לכיוון המחסום החדש, ראס בידו, ותמהנו למראה כביש האספלט הסלול והמסומן בפסי הפרדה, שלפני המחסום. אפילו תחנת מוניות מסומנת במקום, אך כמובן שמוניות אינן מצויות כאן. עברנו במחסום מבלי שנבדקנו ונסענו עוד מעט עד שסבבנו על עקבינו וחזרנו לצדו השני של המחסום. כאן היינו צריכים לחכות מעט עד שנבדקו בקפידה שתי המכוניות שלפנינו. גם אותנו עצרו וביקשו את תעודותינו. אחד החיילים הכיר את מחסום ווטש והסביר את זהותנו גם לחייל הבודק וזה נתן לנו לעבור. החנינו את הרכב מעבר למחסום וצפינו על מעבר שאר המכוניות. המעבר היה מהיר למדי אף על פי שכל המכוניות נבדקו. מכאן ניתן לראות את המשך ההתרחבות של גבעת זאב הענקית. ביציאה ובמעבר במחסום רמות לא עצר אותנו איש. הזנחה?
גם בגבעון החדשה ממשיכה הבנייה ולידה נראה הכפר הקטן שוף חליילה במלוא עליבותו. לחלק מתושבי הכפר יש תעודות זהות כחולות והשאר צריכים לקבל אישורי יציאה מכפרם ממת"ק בית אל.
הגענו למחסום גבעת זאב בארבע ובשעה זו חזרו גם הפועלים מעבודתם. מרביתם חייכו לעברנו ובירכו על נוכחותנו. כשניסינו להיכנס ביחד עמם לשרוול המוביל אל הקרוסלה ועמדת הבדיקה, צעקו לעברנו השומרים במחסום שהכניסה אסורה עלינו. בצאתנו פגשנו נהג צעיר המחכה לנוסעים, העוברים במחסום מכיוון הכפרים הפלשתינים, בכדי להסיעם לבתיהם. הוא משמש כנהג מונית אף כי אין לו רישיון כזה.
אישה זקנה ונכה יצאה מהמחסום נתמכת על ידי שתי נשים צעירות. היא בקושי יכלה ללכת והדרך ארוכה, לפחות 500 מ' מצד אחד של המחסום לשני.