מת"ק עציון, יום א' 9.8.09, בוקר

צופות: 
עפרה ב., סילביה פ., חנה א. (מדווחת), אורחים: אריקה, יוסקה
09/08/2009
|
בוקר

06:50  מחסום 300, בית לחם: רוב הפועלים כבר בחוץ. הדיווחים הם שהמעבר היה מהיר, 10-20 דקות.  

07:30 אולם היציאה ריק ואנחנו הולכות.

 07:50  מת"קinfo-icon עציון: כ-50 איש מחכים לפתיחת הדלת, קצת אחרי 08:00 הקצינים מגיעים ופותחים. רוב האנשים באים לחדש את הכר"ם שלהם או לבקש חדש. אנחנו פוגשות זוג הורים לתאומים. אחד מהילדים צריך לעבור ניתוח שקדים. שני ההורים מנועי שב"כ והניתוח מחר בבי"ח מטאללה (אוגוסטה ויקטוריה). נאמר להם לחכות לקצין ובינתיים אנחנו מתקשרים לדליה ב. לשמוע אם היא מדווחת. היא לא ולא נותנת שום סיכוי במקרה זה היות ויש בבי"ח בבית ג'אלה מחלקת אף-אוזן-גרון עם מנתח מומחה שגם עובד במטאללה. הזוג טוען שביה"ח בבית ג. מוזנח ולא מתפקד טוב והם רוצים רק את מטאללה. מתברר שהאו"ם ישלם עבור הניתוח רק בירושלים ולא בבית ג. נראה לנו שאין סיכוי, אבל אנחנו מייעצים להם לחכות להיכנס לשאול. אחרי חצי שעה הם יוצאים והאישור בידיהם. פניהם זורחות. 

אנחנו פוגשים חברים וותיקים וגם חדשים. בעיות המניעה הבטחונית לא מקבלות טיפול כרגע. אהר, שייך מבית סאחור, מנוע שב"כinfo-icon. אנחנו מכירים אותו כבר מזמן והוא ידוע ונחשב מאד בקהילה שלו בגין דעותיו המתונות. הוא היה במת"ק ב-30.7, יום ה', היום של בית סאחור לבקש כר"ם שאף פעם לא היה לו. 30.7 היה  תשעה באב ולא אישרו לו. אמרו לו "מנוע תלך הביתה". אנחנו צלצלנו למוקד ההומניטארי ואצלם לא היה שום סימן מדוע לא יקבל כר"ם. לבסוף, אחרי שעות של המתנה, התברר שהקצין לא היה  שם כדי לאשר את הוצאת הכרטיס. (נראה שצריך קצין כדי לאשר כר"ם למנוע שב"כ). אמרו לו לחזור ביום א' ה-9.8, כלומר היום. מדוע לא ביום ה' ה-6.8, היום של בית סאחור? משום שבאותו שבוע המת"ק היה אמור לטפל רק בנוצרים להוצאת כר"מיםinfo-icon ואישורי כניסה של הרגע האחרון לחג "מר אליאס" שמתקיים בירושלים. אבל הסידור הזה ארך פחות מיום אחד. ההודעה הכתובה שהיה במת"ק על הסידור הזמני הזה פורסם בדיווחנו מהשבוע שעבר – 2.8 , אבל המפקד של המת"ק (נ) הכחיש שהיה סידור כזה. ביום א' ה-2.8 היה ברור שאין כל צורך בסידור כזה כי לא היו כמעט נוצרים שהיו זקוקים לאישור של הרגע האחרון. כתוצאה מהסידור הזמני הזה, אנשים שבאו לחדש או לקבל כר"ם חדש היו בהלם, עזבו את המקום בסלידה, או שהמתינו לראות מה יקרה ויצא שכרם בידם כי טיפלו בהם בהמשך היום אחרי שמעט הנוצרים שהגיעו, טופלו. עכ"פ, מאהר נפל קרבן לסידור הזמני והיה במת"ק היום כפי שאמרו לו. היום זה לא היום "שלו" ובתחילה אמרו לו לחזור הביתה, אבל סילביה, שעקבה אחרי המקרה שלו במשך כל התקופה האחרונה, הייתה שם היום ולא הרפתה מהקצין האחראי כשראתה מה קורה.

היא לא ויתרה ואחרי המתנה שארכה מהשעה 06:30 עד 15:00, מאהר סוף סוף קיבל את הכר"ם שלו. מה הוא חושב עכשיו? אחרי כל ההתרוצצויות, האינפורמציה הלא נכונה, ההכחשות, והרמזים שהוא הבעיה ולא ההיפך?  נוסף לאמור לעיל: סילביה בדקה היטב עם המוקד ההומניטארי בשבוע שעבר ביום ה' כד לוודא שהסידור של מאהר עדיין בתוקף. החייל במוקד בדק ואמר שאם אמרו לו לבוא ביום א', אז זה תקף עדיין. אין צורך לברר יותר. אנחנו למדנו מהדיווח של אחה"צ יום א' ה-9.8, שמאהר לא היה הקרבן היחידי מבית סחור שאמרו לו לבוא ביום א'. אך האחרים חזרו הביתה בידיים ריקות כי לא היה למי לפנות. שני תושבי בית לחם באו היום למת"ק להגיש את בקשתם להסרת המניעה הביטחונית. היות ואין אפשרות – מאז סוף יוני – להגיש בקשות להסרת המניעה לקמ"ט התעסוקה במנהל האזרחי, כמו שהיה עד עכשיו.

לאנשים האלה  נאמר להגיש אותן למת"ק בעצמם. אך כשבאו להגיש את הבקשות נאמר להם "נאדה" אין דבר כזה והם חזרו כלעומת שבאו. מה קורה כאן: זו הפרה גסה של זכותם לערער על המניעה הביטחונית. הזכות הזאת נמצאת בתקנון הזכויות של תושבי הגדה. עכשיו הזכות הבסיסית הזאת נשללה ויש פה עילה לתביעה משפטית.  לא נותנים עוד מספרים במת"ק כדי לשמור על סדר. אי לכך יש הרבה מאד מתיחות. נשים באות בכל שעות היום ומקבלות קדימות, נכנסות ללא מספר וכך מופרת האיזון העדין באולם ההמתנה שממילא בקושי מחזיקה מעמד.