קלנדיה, יום א' 17.5.09, בוקר
06:45 קלנדיה - קהל רב עומד באולם הכניסה. גם ליד הכניסה ההומאניטרית עומדים מעל 150 אנשים. מתח רב באוויר. אחד משני האקומניים פונה לרוני בצעקות שזה לא ייתכן ו"תגידי לחברים הישראלים שלך שייפתחו". רוני מנסה לענות והוא ממשיך לצעוק.
ב-7:10 נפתחו הקרוסלות רק לכניסה של 4 אנשים. צעקות ודחיפות, אנשים נדחפים וקופצים פנימה.
השוטר עומד עם הגב אלינו, אי אפשר לדבר איתו. התקשרנו למי שאפשר ואחרי כחצי שעה הגיע ע. המפקד והחל להכניס את התור ההומניטארי.
ב- 7:40 נפתח שוב המסלול הרגיל ו-5 אנשים נכנסו. לפי רישומי האקומניים הקרוסלות נפתחו לעתים יותר רחוקות מאשר בימים קודמים. אנשים בתור לקרוסלה כועסים מכיוון שרק המסלול ההומניטארי מתקדם.
בינתיים מגיע גם ד. מפקד המחסום. הם פנו לצבא, הוא אומר והציעו הצעות לשיפור, אבל זה בידיים שלהם ואין "לנו" יותר מה לעשות. עדיין אוירה קשה ועוינת באולם הכניסה.
08:30: עדין שלושה תורים ארוכים, גם מעבר לקרוסלות מלא. העומדים בתור כועסים ואומרים לנו: למה אתם פה, רק מסתכלות עלינו, מה אתן עושות בכלל (באמת מה?)
09:30 התור במסלולים מתכווץ.