מחסום עאנין: מי צריך את המחסומים

במחסום עאנין יש פִרצה גדולה בגדר ההפרדה, שבתוכה קבוע השער המרכזי של המחסום. שער זה נעול, שני השערים הצדדיים במחסום פרוצים לרווחה כבר שלוש ארבע שנים.
הפרצה הגדולה צמודה לשער הנעול... כן. תקראו שוב. בפרצה זו יכולים ועוברים הולכי רגל מהגדה למרחב התפר* ולישראל מתי שהם רוצים (24/7). רק לא כאשר החיילים מגיעים לפתוח את המחסום. למה להסתבך.

מחסום עאנין (שער מס. 214) הוא מחסום חקלאי, שנפתח פעמיים בשבוע בימים שני ורביעי, לטובת החקלאים מהכפר הפלסטיני עאנין הסמוך. כרמי הזיתים שלהם נכלאו מאחורי גדר ההפרדה והם אינם יכולים לעבוד בהם מתי שצריך. כלומר – יום יום. הכובש קבע: תוכלו לעבוד שם רק פעמיים בשבוע.

מאז שגדר ההפרדה נפרצה במאות מקומות לאורכה, מצפון ועד דרום הגדה, ולנוכח אדישות הצבא לפעילות בפרַצות, הפלסטינים כבר לא מחכים לחיילים שיבואו לפתוח את המחסום.  הם פשוט עוברים כאמור מתי שהם רוצים. אלא שבעלי הטרקטורים, חייבים את החיילים. אחרת איך יעברו.

מ' הוא חקלאי תושב עאנין ויש לו כמה עשרות דונמים של זיתים מאחורי הגדר במרחב התפר. הוא תמיד בא (לפעמים עם עוד שניים) עם הטרקטור למחסום. לרוב הוא עומד וממתין וממתין לחיילים. הרבה פעמים הם די מייבשים אותו אבל הוא ממתין להם - חצי שעה, שעה, שעתיים, שלוש וגם יותר. כבר יש רוטינה. הוא מצלצל אלי ומבקש עזרה. אני מצלצלת למת"ק ו/או לקצין תלונות אזרחים, ומנסה לברר מה קרה ומתי יפתחו.

יום שני בבוקר (31.1) מ' צלצל בשבע ורבע. הוא ממתין במחסום כבר יותר מחצי שעה והחיילים טרם הופיעו. למוד ניסיון הוא יודע שמוטב להתחיל לטפל באיחורים מוקדם, גם אם האיחור עדיין בחיתוליו. במת"ק אמרו לי שהבוקר החיילים הקדימו לבוא למחסום בשעה, בטעות... אבל עכשיו "אל תדאגי, הכוח בדרך למחסום, כבר באים, ותגידי למ' שיחכה." לא באו. לאורך יותר מ 3 שעות צלצלנו מספר פעמים, מ' ואני. לי הבטיחו שוב ושוב ש"הכוח בדרך.." אבל לא.

בשעה 10 מ' הודיע שעבר. אבל הוא מודאג, מה יהיה ביום רביעי? בקרוב מתחילים עם עבודות החורף בזיתים, לחרוש בין העצים, לסלק עשביִם שוטים, לזמור ענפים גדולים. יש עבוֹדה רבה. תנו לעבור!

החשש מפני סגירת המחסומים החקלאיים הוא גדול, ונעשה ודאי יותר ויותר. זו משאת נפש לכיבוש ואסון לפלאחים בכל שטחים הכבושים.

____________________________________________________________________

* מרחב התפר