שיגרת חיים תחת כיבוש: יאסוף ואיסכאכה. הגבלות תשתית בסיסיות והתנכלויות מתנחלים

יאסוף: התחנה הראשונה שלנו הייתה ביאסוף  שם נפגשנו עם חבר מועצת הכפר.

מים: אין כמעט בעיות עם מים, מכיוון שהם לא מקבלים את המים שלהם מישראל.  יש להם משאבה שמשרתת את כל הכפר.

חשמל: הם מקבלים רק 180 קילו-וואט לשעה וזה לא מספיק. החשמל לא מגיע לחלק מהבתים. 220 קילו-וואט לשעה יהיה רצוי. כאשר יותר מדי דברים עובדים בו זמנית החשמל מפסיק לגמרי.

חקלאות: הבעיה האמיתית של החקלאים היא שהמתנחלים הישראלים לא נותנים להם להגיע לחלקות שלהם. ישנן מספר התנחלויות באזור יאסוף – רחלים, תפוח ועוד. כנופיות של מתנחלים עם רובים מגיעות לחלקות של החקלאים ולא מאפשרות לחקלאים להתקרב. צה"ל מגיע כשזה קורה, אבל החיילים לא עושים כלום. המשטרה, אם קוראים לה, גם  לא עושה דבר.

מסיק זיתים: צה"ל מאפשר לתושבי הכפר כמה ימים כדי להשלים את מסיק הזיתים, למרות שהם באמת צריכים שבועיים. כשהם מגיעים למטעי הזיתים שלהם הם מגלים שעצים נשברו והרבה זיתים נגנבו.

כלכלה: עבור חלק מאוכלוסיית הכפר המצב הכלכלי קשה מאוד. 70% מהגברים עובדים בישראל. הם מקבלים היתרים לחודשיים ואז הם צריכים לחדש אותם. הגברים משלמים הרבה כסף עבור האישורים שלהם. שום עזרה מבחוץ אינה מותרת עבורם.

השכלה: המארח שלנו אומר שבית הספר ביאסוף במצב פיזי לא טוב. בכל כיתה יש 20-30 ילדים. עד גיל  שמונה בנים ובנות לומדים יחד. לאחר גיל זה הם נמצאים בכיתות נפרדות. הילדים הגדולים לומדים בבית ספר שאינו ביאסוף.

בריאות: בכפר יש מרפאה. רופא אחד משרת 2 כפרים אז הוא לא שם בכל יום. בכל בעיה בריאותית קשה  פונים תושבי הכפר לבית החולים בסלפית או בשכם.

בעיות עם המתנחלים ועם "כנופיות נערי הגבעות":  "הכנופיות" נכנסות לכפר כדי לגנוב ולהרוס. פעם אחת הם הציתו את המסגד.

באופן כללי, אמר לנו המארח שלנו, "המצב בכפר יכול להיות טוב יותר".

איסכאכה: קודם כל קיבל את פנינו גזבר מועצת הכפר, שהיה בעצם עסוק למדי. מהר מאוד הגיע ראש המועצה שזה עתה נבחר לארח אותנו.

חינוך: ראש המועצה הגיע מביקור ב-4 בתי ספר. הוא בדק מה בסדר, ובמה צריך לטפל. בכפר יש בית ספר יסודי אחד לבנים ולבנות יחד. לאחר מכן הבנים והבנות לומדים בחטיבות ביניים ותיכונים נפרדים, יחד עם ילדי יאסוף.

מים וחשמל: איסכאכה מקבלת רק 30% מהמים שהם באמת צריכים מחברת מקורות. את החשמל שלהם הם מקבלים מסלפית. המארח שלנו לא נכנס לעוד פרטים בנושאים אלה. הוא העדיף לקחת אותנו לראות דברים סביב הכפר. כולנו נסענו במכונית של מוסטפא לסיור.

ישנם מספר מבנים עתיקים באיסקאקה. אתר אחד, מסגד עתיק, מסומן כאתר ארכיאולוגי. ביום שישי שלפני הביקור שלנו, מוקדם בבוקר, חיילים ומתנחלים ישראלים נכנסו לאיסקאקה למסגד הזה. הם היו שם בערך 3 שעות.  הם מדדו, צילמו וסימנו את האתר. כמובן שהם לא נתנו שום הסבר מדוע הם הגיעו למסגד. ראינו את המסגד מבחוץ.

המארח שלנו לקח אותנו לבית ישן שחודש. לא היה קל ללכת במעלה הגבעה אל הבית. השטח סביב הבית משודרג לפארק קטן. הצצנו לתוך הבית וזה נראה נחמד. חשבנו שזה כל מה שנעשה, אבל אז המארח שלנו פתח את הדלת והזמין אותנו לחדר נעים, מסודר עם מקומות ישיבה לקבוצת אנשים. התיישבנו והתפעלנו מהחדר הנעים. המארח שלנו הסביר שהוא רוצה להפוך את איסקאקה למקום למבקרים מכפרים אחרים, ובמיוחד לתיירים.

המארח שלנו סיפר לנו שאת המשכורת שהוא מקבל בכל חודש הוא תורם לכפר. הספרייה האישית שלו, שנמצאת בסלפית, פתוחה לסטודנטים שלומדים ברמה אוניברסיטאית. משרדו פתוח גם לשאלות ועצות לסטודנטים באוניברסיטה.

שוב היינו בטוחים שזה כל מה שנעשה שם, אבל המארח שלנו עזב את החדר לכמה דקות. הוא חזר עם קופסה גדולה של לאפות אפויות, חלקן עם רסק עגבניות, חלקן עם זעתר וחלקן עם זיתים וגבינה. היה גם בקבוק גדול של קוקה קולה. שלוש נשים, מוסטפא והמארח שלנו נהנו מארוחת צהריים יחד. הודינו למארח שלנו וחזרנו למכונית. משם נסענו חזרה לתחנת הרכבת של ראש העין.