מת"ק עציון

כשהתכוננתי לכתוב את  הדו’ח  השגרתי שאין בו כל חדש, על משמרתנו במת’ק עציון , נזכרתי בספר הישן “במערב אין כל חדש”.  שמו האירוני של הספר הזה, שזכה לפרסום רב אחרי מלחמת העולם  הראשונה ביטא  היטב את הזעם  והייאוש שחשו אז החיילים הלוחמים, שהיו מוקפים פצועים והרוגים, כששמעו את ההודעות  השגרתיות של השלטון ש”בחזית אין כל  חדש”.  נראה לי,  שגם את הדו’ח שלנו, החוזר ומתאר את שגרת העוול והדיכוי אפשר לסכם במלים  “אין כל חדש”.

כשהגענו ב 10.40  האולם היה ריק . כל הממתינים הוכנסו פנימה. אדם שחיכה בחוץ לחברו , סיפר שהחבר בא לקבל כרטיס מגנטי, הוכנס פנימה ב 9.30  ועדיין לא יצא. חיכינו איתו ועם  אנשים  נוספים שהגיעו בינתיים. כשעזבנו אחרי  12.00האיש עדיין המתין לכרטיסו בפנים וחברו התייבש בחוץ.  לא נודע לנו אם ומתי קיבל את מבוקשו .

אחד הממתינים, בחור צעיר, סיפר שהוטל עליו קנס על שעשה סיבוב פרסה בכביש והוא גם נתבע למשפט. עליו להפקיד אלף שקל , אך אין לו .  שמענו עוד כמה סיפורים על עוולות ידועות  שהוכיחו ,שכאמור, אין כל חדש.