חברון: סדרת חינוך רציפה של מתנחלים לחיילים
חברון, משטרת גוש עציון, ביתר עילית
ההתנחלות אדוריים ממוקמת בבניין על שם דרור וינברג ("בית דרור"), קצין שנהרג בפעילות צה"ל בחברון לפני שנים. הבניין המבוצר שימש למעשה כמרכז חירום של יישובי דרום הר חברון, ו"אוזרח" מזמן.
חברון. כל עמדות צה"ל מכוסות פוסטרים של המתנחלים. זה כמובן לא חוקי. כל צה"ל עובר כאן כבר שנים סדרת חינוך מתנחלי, בין היתר באמצעות הפינות החמות המשרתות את החיילים בכל מקום.
תנופת הבניה ממשיכה ללא הפסק.
"בית החירות": עוד בניין שנרכש על ידי המתנחלים, בצד המערבי של רחוב השוהדא, לא רחוק ממחסום בית המרקחת. השילוט הגדול הוא ברחוב ממש, אבל סולם המוליך למעלה מצביע על כך שהבית עצמו כנראה בפנים, לא הסתכנתי בניסיון לעלות אליו.
נער מתנחל מנסה לתפוס טרמפ איתנו מבית הדסה לכיוון תל רומיידה. ידידנו הפלסטיני מהמכולת מול תל רומיידה מזהה את הנער: הוא מסתובב עם מקל ומכה ילדות פלסטיניות.
מול המכולת על הגג של הבניין, קולטי שמש עבור חשמל, במימון ארגון אירופי כלשהו.
אוטובוסים עמוסי תיירים יהודיים אמריקאים, כולם דתיים, כולל זקנים, נכים, ומשפחות צעירות עם תינוקות, עולים לתל רומיידה, אחכ מבקרים במוזיאון של בית הדסה, הכל בליווי משטרתי צמוד. איפה השמאל שהיה צריך להגיע הנה בהמוניו, אבל מעדיף להסתגר באזור הנוחות שלו, ובכך להפנות עורף למציאות כאן? אני מתנחמת במפגש עם קבוצת צעירים בהדרכת מישהו משוברים שתיקה. לנו כמובן אסור לעלות לתל רומיידה בביטחון שכזה. אני מרשה לעצמי להוסיף צילום שהופץ על ידי קבוצת בני אברהם, ביום שבו הם התנדבו לעזור לעיסא עמרו לבנות טרסות ליד ביתו (הטרסות אגב הוחרבו על ידי מתנחלים כבר למחרת).
בהמרצתה של חנה בר"ג, המסיירת בשטח גם מטעם ארגון יש דין, נסעתי למשטרת גוש עציון, הממוקמת באופן מוזר למדי בכניסה הצפונית של ביתר עילית, ממש מול הכפר הפלסטיני חוסאן, במתחם של עיריית ביתר עילית, שירותי הכבאות ומד"א העירוניים. חנה סיפרה לנו על פלסטינים הנזקקים לתחנת משטרה זו וזקוקים להתערבותנו כדי לקבל שירות מתאים. ביום בו הייתי לא ראיתי דבר. השוטרת בביתן השמירה בכניסה היתה אדיבה מאד, קראה לשוטר אחר אשר יצא אלי (מזוהה בתגית שלו, דוד ונונו). הוא אמר שכרגע אין פלסטינים בתחנה, וסרב לתת לי מידע נוסף על מה שקורה כאן בדרך כלל. אמרתי לו שהארגון שלנו יבוא לבדוק את המקום מדי פעם.