ירושלים, ראס אל עמוד: מקרה נדיר, יזם פלסטיני קיבל היתר ל-24 דירות
7:00, שיח' סאעד – התעדכנו בטלפון על המצב מפי נ' מוועד השכונה לפני שהגענו: עוברים רק בעלי תעודות כחולות משכונת האם ג'בל מוכאבר ושכונת הבת החסומה שיח' סאעד, למעט התלמידים והסטודנטים שעוברים בבקרים בלי בעיות. מתחילת המלחמה אין מעבר לפועלים עם תעודה פלסטינית והיתרי עבודה תקפים. רק אם יש תור רפואי דחוף יאושר המעבר לירושלים לבעל תעודה פלסטינית. היו הריסות בתים בג'בל מוכאבר במהלך המלחמה, ברוב המקרים האנשים הרסו בעצמם כדי לא לשלם ביוקר על ההריסה.
המצב הכלכלי בשיח' סאעד קשה, ויש חשש גדול מאיסורי הכניסה ברמדאן. נהרסה שמחת הרמדאן...
החומה האפורה משמשת רקע טוב לפרסום הטלפונים של שירותי מוניות
פגשנו כמה נערים פועלים בעלי תעודות כחולות שמחכים לקבלן שייקח אותם לעבודה. הם לא למדו בתיכון, לדבריהם אין בכך טעם, כי הפרנסה קודמת. לא ששו לדבר אתנו. בדיוק הגיע ג'יפ של משמר הגבול, חנה ברעש גדול בפתח המחסום ליד החומה, וכולם התרחקו ממנו. פגשנו אותו אחר כך ליד החומה באבו דיס. הוא לא היה צריך לנסוע בדרך הצרה, הפתלתלה והפקוקה לראס אל עמוד. כביש הביטחון היה יכול לפתור את בעיות התנועה לתושבי העיר המזרחית, אבל לא.
ראס אל עמוד ואבו דיס: צילמנו חפירות לקראת בנייה מהדרך האמריקאית על המדרון ממול. נראה כמו חזון תעתועים. בנייה מאושרת? ביררנו (האמת, פחדנו שזו התנחלות פיראטית)
לפי חגית עופרן זהו מקרה נדיר שיזם פלסטיני קיבל היתר ל-24 דירות
בדרך ראינו גם בית ספר בבנייה. מעניין שיש לו סממני אדריכלות של מסגד. בבנייה הציבורית המועטה הזאת מתגאה ראש העיר המאשר הריסות בתים לרוב גם בזמן המלחמה.
עלינו למלון "קליף" שהפך לשלד מעורר רחמים המוקף בחומת ההפרדה. השקפנו על הגבעה עם עצי האורן-פינוסים האציליים הנושקת לחומת אבו דיס. מעבר לחומה הבניין שתוכנן להיות הפרלמנט הפלסטיני. שם תקום "קדמת ציון", יוזמה של "עטרת כהנים" שאושרה להפקדה בהליך מזורז בזמן המלחמה למרות הסתייגויות קודמות. 384 יחידות דיור שייתקעו בגרון של אל קודס.
יצא לקראתנו תושב בית אבן מסורתי מול מלון קליף. הוא ואשתו בודדים בבית הגדול. יש לשניהם אישור מיוחד לשהות בביתם ללא תעודה כחולה. הבת וילדיה קיבלו אישורי מעבר בין בית ההורים ומוסדות החינוך בעזרייה. בשלב מסוים החליטו במינהל שזה מיותר וביטלו את אישורי המעבר ומשפחת הבת עברה לגור בעזרייה, מעבר לחומה. לפני חודשיים אושפז האב במוקאסד בירושלים בגלל התקף לב. הבת לא קיבלה אישור לבקר אותו.
גבעת מחסום הזיתים: הסימן הברור ביותר שאין כמעט עוברים במחסום הזה הוא שסדרן ההסעות והאוטובוסים נעדרים מהמקום. טיפסנו על הגבעה כדי להשקיף על מחסום א-זעים, שבתור אליו התרחש הפיגוע האחרון ליד מעלה אדומים. בבקרים יש בו תורי ענק של מכוניות ישראליות מאזור ים המלח, הבקעה ומעלה אדומים. את התורים האלה ניצלו צעירים מחבלים מכפרים באזור חברון כדי לירות בתקועי הפקק. הם כמובן לא היו מורשים לעבור לירושלים דרך מחסום א-זעים, אך ממש לפני המחסום יש כניסה לדרך לפלסטינים בלבד לכיוון ענאתא ומשם לאזור פלסטיני המוביל לרמאללה. זה הספיק. עכשיו המעבר לענאתא חסום, והוסיפו מחסום אחד או שניים לפני א-זעים (ניסע בקרוב לבדוק).
בעקבות הפיגוע – כל האזור הדרומי של E1 בין מעלה אדומים להתנחלויות קידר הוכרז בן יום כאדמות מדינה – 2,600 דונם מאדמות אבו דיס ואל-עזרייה – עם תכנון של 1,500 יחידות דיור ליהודים. יש כוונה גם לזרז את סלילת כביש עוקף אזור E1 לפלסטינים בלבד שיעביר את הפלסטינים במנהרה מא-זעים לעזרייה ויפנה את E1 הנחשקת ליהודים בלבד. האם ייתכן שבאמת ההשגחה האלוהית פועלת גם בפיגועים והכול לטובה?
קוריוז: הבחנו בצינור מים
דק וכהה המתפתל בין הסלעים במורד הגבעה לעבר חומת ההפרדה שמעברה שוכנת אבו דיס המזרחית/עזרייה. הלכנו בעקבותיו, והפלא ופלא, הוא נדחק ועבר את חומת ההפרדה המסיבית לעבר הצד השני
מחנה פליטים שועאפט וענאתא – המחנה הוא אזור ללא פיקוח אזרחי וביטחוני, למעט פשיטות ליליות של כוחות מג"ב ויס"מ והריסות בתים. לאחר הגשמים הכבדים, הכבישים גרועים משהיו. רק תעודות כחולות מקנות זכות מעבר. האוטובוסים עוברים לירושלים, אחרי שהורדו כל נוסעיהם ונבדקו תעודותיהם. תלמידים נבדקים לפני עלייתם לאוטובוסים לבתי הספר בירושלים.
הגבול בין מחנה שועאפט וענאתא אינו מסומן, אף שיש שמועות על מחסום פנימי שיוקם במקום. אחרי ששאלנו, כמאל ניצל את הנסיעה לזיהוי צוהל של "משטובות" עבורנו (מכוניות טוטאל לוס ששבו לתחייה), הרבה מאוד.
ביציאה מענאתא עובדים על מעגל תנועה ענק והרחבת כבישי מוצא לכביש 437. כמו תמיד, לא ברור לנו מה בדיוק הסיבה לעבודות ההרחבות – אבל אנחנו בטוחות שהדבר נעשה לטובת המתנחלים הנעים על הכבישים האלה ונתקלים בפקקים.