חברון - ביקור ניחומים אצל משפחתו של אידריס ז"ל
נסענו לחברון די בחשש אחרי כמעט חצי שנה שלא היינו ולא ידענו עם מי מכוחותינו ניפגש ואיך. חברון עיר רפאים יותר מאי פעם .הגרפיטי מבטא את רוח המקום.
היה חשוב להגיע סוף סוף למשפחתו של אידריס זהדה ז"ל * לביקור תנחומים וגם לסייע במקצת. שם גם הם נתונים לסוג של מצור. רק בימים מסוימים ובשעות מסוימות מורשים לצאת לערוך קניות וסידורים. הילדים תקופה ממושכת לא למדו. עכשיו יש ביה"ס פעמיים בשבוע. נכדותיו שח אידריס גם מקבלות שעתיים ביום שיעורים בזום. בגלל התנאים האלה העדפנו להיפגש בקצרה ולתת להם כסף שיקנו מה שהם צריכים בזמנם החופשי. נכנסנו לבית המשפחה הצופה אל בסיס הצבא ברחוב השוהדא, בידיעה שעינו הצופייה של האח הגדול תראה תדע ותגיב. וכך היה. רבע שעה אחרי הגיענו הגיעו שלושה חיילים חמושים לתפארת לבדוק מי היהודיות שנכנסו לבית פלסטיני ולמה.
באו לשמור עלינו גם. יצאתי אליהם. היו מתוחים ומבוהלים. "הקפצנו" אותם, לדבריהם.
ההגנה הטובה ביותר היא התקפה, לימדו אותנו.
אז שאלתי: למה זכינו שבאו.
אתם יודעים את מי אנחנו מבקרות ולמה? בנו מראה להם את תעודת ההוקרה שזכה לה אידריס המנוח מהישוב היהודי בחברון. בנו מוצא מיד את הכתבה עליו שהייתה בוואלה .
"אתם שמעתם על האיש הזה שחיי אדם, לא משנה מאיפה הוא, היו יקרים בעיניו עד שהלך גם נגד עמו והציל יהודים?"
"לא, לא ידענו, לא שמענו," הם עונים.
החיילים פעורי עיניים. שותקים.
כשהורידו את הקסדה, כיפות גדולות בקוטר כל הראש מונחות עליו.
החייל ממהר לדווח למפקד הנעלם, לחשושים.
"בסדר, בסדר, הכל בסדר. רק יכולתן לתאם קודם", אומרים לנו. "למה לתאם?" שואלת סמדר.
"בכל זאת אתן נכנסות לפלסטינים", עונים לנו.
הבן מעז גם לברר למה זרקו בלילות הקודמים רימוני גז. "לא עשינו דבר."
"כן", הם מגמגמים. "היה שם בלגן".
הם ממהרים ללכת, לחזור לבסיס, אחרי שסיכמנו שתיאום מראש פירושו רק להגיד להם בשער הבסיס שאנחנו עולות למשפחה.
על חברון עיר האבות מונחת תמיד אנרגיה של קיצוניות ושנאה .כבד להיות שם תמיד.
נסענו ליוסרי ג'עברי שחי במצוקה גדולה במה שקשה לקרוא לו בית, בעמק שלמרגלות שכונת נופי ממרא שבקריית ארבע. הבאנו מצרכים בזכות תרומותיכם, לו, לאשתו ולארבעת ילדיו, החמישי בדרך. גם הוא מספר שבתו הגדולה בת ה-6 לומדת יומיים בשבוע בלבד בביה"ס .
הדרך אליו נחסמה, וההגעה אליו מחייבת עקיפה מקשה וטורדנית. מה פתאום שלמי שהוא שם שאיננו יהודי יהיו חיים קלים?
רמדאן? ככה נחווה עכשיו.