מת"ק עציון

צופות: 
שלומית ש. אורה א.
23/01/2017
|
בוקר

במגרש החנייה  עמדה קבוצה גדולה של פלסטינים, שלדבריהם  נקבעה להם פגישה עם אנשי המינהל האזרחי הממונים על הקרקעות בגדה.  הם המתינו לעורך דין שאמור לייצג אותם מול המינהל האזרחי  שמתכוון להפקיע את קרקעותיהם.  אחד הממתינים,  גבר בן 77, סיפר לנו  שכאשר הוא בא  לעבד את אדמתו, חיילים מנעו ממנו להתקרב אליה בטענה שהוא חדש כאן. "אני חדש?!  חדש!!" הוא חזר בזעם  וסיפר שסבו ואביו עיבדו את האדמה הזאת ב-100 השנים האחרונות.  כעבור זמן קצר הגיעו עורך דין  פלסטיני ואיתו מודד קרקעות. אחריהם באו אנשי המינהל האזרחי וגם הקרן הקיימת היתה מיוצגת. זאת הקרן שפעם כינו אותה “גואלת אדמתנו” . כולם  יצאו לשטח  שמדינת ישראל עומדת להפקיע.

פנה אלינו אדם שהחרימו את מכוניתו, החזירו  לו אותה לפי צו של בית משפט אבל לא החזירו את המפתחות.  טלפנו ליצהר מהפיקוח, שאף פעם לא עונה לטלפון ולא ענה גם הפעם. נתנו לאיש את מספר הטלפון ויעצנו לו שינסה שוב ושוב.

ביקשו את עזרתנו כמה מנועי משטרה ושב”כ (מנועים מכניסה לישראל) שקיבלו טפסים בעברית והתקשו למלא אותם. ביניהם  היה בחור שרצה למלא טופס בקשה להסרת מניעה. לדבריו, הוא מנוע מגיל 16 כשזרק אבנים. מאז הוא נכלא  ונעצר פעמים אחדות כי השתתף בהפגנות של ארגוני שלום. עזרנו להם  למלא את הטפסים.