מחסומי הצפון, טורה: יש ספסל אך אין על מה לשבת; יש מכולת אשפה אך לא מרוקנים אותה

צופות: 
רחל ויצמן וחנה הלר
22/07/2019
|
אחה"צ

 16.25 – 15.00

 מחסום חקלאי עאנין  15:00  הגענו מוקדם וראינו שהאנשים כבר מתאספים ומחכים בצל.  העיירה עאנין  גדלה מאוד ונוספו בה הרבה בתים חדשים. 

תשעה אנשים, אשה ,ילד וטרקטור מחכים לעבור. הטרקטור של מ', עמוס כרגיל בגרוטאות. החיילים מגיעים בדיוק ב-15.15 והמעבר מתחיל לאחר 5 דקות, כולם עברו במהירות.

 מחסום טורה-שקד  15.40  אנו וכל הפלסטינים העוברים בו מתקבלים בערמות הזבל הצה"לי שחזרו לקשט את פינת הישיבה נטולת הספסלים של המחסום. במחסום שקט. סטודנטית שחוזרת מן האוניברסיטה בשכם ומחכה להסעה ויושבת על לוח הקרש היחידי  (50X50 ס"מ ) שנודד על מסגרת הספסל הארוכה. הפועלים המעטים שחוזרים עכשיו לגדה מספרים לנו ששוב פתחו את המחסום בבוקר רק ב- 7.00 (במקום ב-6.30).

מחסום ברטעה-ריחן  16.05 פועלים מגיעים מן העבודה במכוניות של הקבלנים ויורדים בכניסה לשרוול למסוף.  גם אוטובוס מלא פועלים מגיע מישראל. ירדנו למגרש החניה התחתון, שהפך לתחנת הסעות: הרבה טרנזיטים שנהגיהם מכריזים בקול על יעדי הנסיעה. יש מקום חניה לכל הטרנזיטים, כנראה מפני שבבוקר לא עוברים הרבה אנשים כמו בעבר, אז, המגרש היה עמוס ביותר. אחר הצהריים מאפשרים לרובם לחזור מכאן הביתה. כמה פועלים ספרו לנו שהם גרים  בשכם, עברו בבוקר במחסום ג'למה גלבוע בצפון הרחוק, נסעו בחזרה דרומה לעבודה בחדרה ועכשיו חוזרים הביתה דרך ברטעה -מסלול מפותל ביותר ובזבוז כסף וזמן. לכיבוש לא אכפת.