מחסוםווטש | נשים למען זכויות אדם ונגד הכיבוש

מדוע אנו מדווחות בימי קורונה?

מדוע אנו מדווחות גם בימי קורונה?
ישראל היא השליטה בשטחי הגדה המערבית ובתוקף אמנת ז'נבה סעיף 27, חובה עליה לאכוף את החוק והסדר בשטחים הכבושים.
התושבים בשטחים הכבושים זכאים
"ליחס של דרך ארץ לגופם, לכבודם, והם יוגנו במיוחד מפני כל מעשה אלימות."
אבל הדבר אינו כך בפועל.
הצבא והמתנחלים פוגעים כמעט מדי יום בפלסטינים בגופם, בנפשם וברכושם, והרשויות הישראליות אינן עוצרות את העבריינות האלימה הזו. התקשורת הישראלית כבר מזמן מתחמקת מדיווח על אירועי הפגיעה הרבים בפלסטינים ברחבי הגדה.
לכן הציבור בישראל אינו יודע (ואולי לא רוצה לדעת) על ההתעללות המתמשכת באוכלוסייה הכבושה. ועכשיו בימי הקורונה, הוסרו הבלמים האחרונים. המתנחלים משתוללים, בחסות הצבא. אנשים נפגעים, רכוש נהרס, קרבנות האלימות נעצרים, הרוב לא מודע או לא אכפת לו מהנעשה בחצר האחורית.
אנו במחסוםwatch ללא נשתף פעולה עם ההתעלמות ועם חוסר הידיעה. נמשיך לספר על הנעשה בשטחים, בכפרים ובמאהלים, בל יגידו 'לא ידענו לא שמענו' בבוא יום פקודה.

תיאור המקום

בורין (יצהר נבנתה בצמוד)

Stub body

בורין

כפר פלסטיני בנפת שכם, ההתנחלויות יצהר והר ברכה הוקמו מעל הישוב הפלסטיני, מעט דרומית לשכם, ליד כביש 60, הכביש המרכזי העובר בגדה, אך הכפר מנותק ממנו, ללא אפשרות להגיע אליו עם רכב.

חיים בו כ-4000 תושבים. רובם עוסק בחקלאות ומרעה צאן, למרות שרבים מבוגרי שני בתי הספר התיכוניים ממשיכים ללימודים באוניברסיטה. בהעדר תעסוקה הם עובדים בבניין או יוצאים לארצות המפרץ.

קרקעות הכפר הופקעו מספר פעמים לצורך הקמת התנחלויות ישראליות ובסיסים צבאיים, וכתוצאה מכך התדלדלו משאבי הקרקע והמים של בורין. משנת 1982, יותר מ-2,000 דונם מקרקעות הכפר הוכרזו כ"אדמות מדינה" ולאחר מכן הועברו להתנחלות הר ברכה.

במהלך השנים האחרונות וביתר שאת מאז 2017 נתון הכפר לפעולות טרור כלפי התושבים של בורין מצד תושבי ההתנחלויות יצהר והר ברכה, המאחז גבעת רונן ואחרים שמתבטאים בפגיעה באנשים וברכוש. למרות קרבת החיילים בבסיס צה"ל הקרוב לאחד מבית הספר של הכפר, סובלים התושבים מאירועים רבים של יידוי אבנים, הצתות של כלי רכב ושדות, המדווחים גם בעיתונות.