מחסום ברטעה: האם שגרת הכיבוש היא הצלחה?

משמרת מקוצרת

06:00 מחסום ברטעה-ריחן: הכל נראה שגרתי, "זורם", לא שמענו תלונות. והכיבוש מחריף יותר ויותר

בצד מרחב התפר, במגרש החנייה ובשולי הכביש, ממתינים המון פועלים להסעות והרבה רכבי הסעה לפועלים. אנשים רבים ממשיכים לעלות בשרוול (שביל מקורה ומגודר) מהטרמינל אל מגרש החנייה.

מגרש החנייה בצד הפלסטיני כבר מלא למדי, אך אנחנו מצליחות להיכנס עם הרכב ולהתמקם. אין תור. כל מי שמגיע נכנס מייד לסככה בדרכו לטרמינל. בשעה זו קרון המזנון סגור וגם מוכרי הבוטנים והעוגיות טרם הגיעו. בפתח הטרמינל יש דוכן לסיגריות וכובעים. המוכר אינו דובר עברית ואנחנו נעזרות בחברו שאומר ''היום טוב, כולם מבסוטים''. שמחות קטנות.

הבוקר אנחנו נאלצות לקצר את המשמרת, ולא ממשיכות לתוככי הגדה וגם לא למחסומי גדר נוספים.

06:30 במחסום הרכב, בדרכנו הביתה, שואל הבודק מה עשינו במגרש החנייה הפלסטיני. תשובתנו לא מספקת אותו והוא דורש שנעלה לסככת בידוק המכוניות והחפצים. אחרי משא ומתן קצר מסתפק בבדיקת תא המטען ותעודות מזהות. בכ''ז איננו פלסטיניות...