ענאתא-שועפאט

 יום ששי שני של רמדאן

מחסום ענאתא

הגענו למקום מעט לפני השעה 11. מחסום זה משרת את תושבי ענאתא ומחנה הפליטים שועפאט. מחנה הפליטים הוא ברובו חלק מהשכונות שסופחו לירושלים ותושביו מחזיקים בתעודות תושב (ת.ז. כחולה). כלומר לא רק תושבי השטחים, אלא גם תושבי ירושלים "המאוחדת", נאלצים לעבור מחסומים מדי יום בדרכם לעבודה, לקניות או לתפילה.

כשהגענו לא נראה שיש לחץ מיוחד או עוברים רבים. עברנו ברגל את המחסום ונכנסנו לתוך המחנה. בולטת לעין הטינופת, ערימות אשפה בכל מקום. השערים המובילים אל האזור שמשמש את האוטובוסים להסעת תלמידים סגורים. בבקרים אזור זה הומה אדם ואוטובוסים, אך כעת הילדים כבר בחופשה. תור המכוניות הממתינות לעבור את המחסום אינו ארוך, רק מהכיכר. נכנסנו למעבר הולכי הרגל. להפתעתנו אין כמעט אנשים. כאן מכניסים את האנשים בקרוסלה אחד אחד, ובבקרים התורים לעיתים ארוכים מאוד והמעבר לוקח זמן רב. היום כאמור היו אנשים בודדים ותוך מספר דקות היינו בחוץ. עמדנו בצל ביציאה ממחסום הולכי הרגל, כדי להתבונן במתרחש.

האיש שהיה אחרינו בתור מגיע רק אחרי כ-10 דקות. הוא מתלונן שבגלל שבדקו ועיכבו אותו כל המעבר עוכב, והצטבר תור של ממתינים. למה לעשות זאת דווקא ברמדאן, כשכולם ממהרים לתפילה? הוא שואל. אין לנו תשובה.

עמדנו והשקפנו על הנעשה במחסום כלי הרכב. שלושה מסלולים פתוחים. במסלול הימני, הקרוב יותר אלינו ואל מבנה המחסום, עוברים האוטובוסים והמיניבוסים של התחבורה הציבורית. כל אוטובוס/מיניבוס עוצר, הנוסעים יורדים ונבדקים ואז עולים בחזרה. עד כמה שהצלחנו לראות אנשים מבוגרים הורשו להישאר באוטובוס והחיילים/מג"בניקים עלו וכנראה בדקו שם את התעודות שלהם. מדי פעם ראינו  אשה שנלקחת לבדיקה. היא נלקחת לכיוון עמדה 2 ומשוחחת עם המג"בניק שהוא כנראה בכיר יותר. התעודה נבדקת כנראה במסוף שבעמדה. בכל המקרים שראינו מדובר היה בנשים (גם מי שאינן בעלות תעודות כחולות אמורות להיות מורשות לעבור ברמדאן) וכולן הורשו לעבור אחרי מספר דקות וחזרו לאוטובוס שלהן, או לזה שאחריו.

במחסום הזה הנוהג הוא שבכל מסלול יכול רק רכב אחד להתקדם אל עמדת הבידוק. הבא אחריו נדרש להמתין מרחוק, ולהתקרב רק אחרי שהרכב לפניו נסע. לכן לא יכולנו מהמקום בו עמדנו לראות מה מצב התור וכמה מכוניות ממתינות. אך נראה היה שאין לחץ רב. היו אפילו דקות שבהן רק באחד המסלולים עבר רכב, או שכלי רכב פרטיים נסעו במסלול התחבורה הציבורית, כי ככל הנראה לא היו אוטובוסים/מיניבוסים בתור. מדי פעם עוברים גם אופנועים, אופניים או אדם עם עגלת סופרמרקט. ראינו גם קלנועית ועליה אדם מבוגר לבוש בגלביה לבנה. תהינו אם הוא מתכוון להמשיך בנסיעה על הקלנועית עד אלאקצא...

בשלב מסויים ראינו 2 מג"ניקים מובילים 4 צעירים שעוכבו. ככל הנראה הורדו מאחד מכלי הרכב. כל אחד מהמג"בניקים מוביל שני בחורים כשידיהם שלובות מאחורי ראשם. הם הוכנסו לתוך מבנה המחסום. מאוחר יותר ראינו שלקחו עוד שני אנשים. הם הובלו לעמדה 4 (במסלול שהיה סגור) ומייד אח"כ הובאו לשם גם 4 הצעירים שהיו במבנה המחסום. עד שעזבנו כל ה-6 לא שוחררו ותהינו מה עלה בגורלם. נציין שהפעם, (בניגוד לשבוע שעבר, שטענו שוב ושוב שאנו מפריעות להם ועלינו לזוז) אף אחד מהמג"בניקים או החיילים לא ניגש אלינו ולא התעניין בנו, אז לא היה גם את מי לשאול על העצורים.

עזבנו בשעה 12:30.