מחסום שיח' סאעד והדרך האמריקאית, מלון קליף והתנחלות קדמת ציון, מעבר הזיתים (ראס אבו סביטאן)

שתפו:
Twitter FB Whatsapp Email
Observers: 
עדה ג', חנה ב' וענת ט' (מדווחת)
14/11/2019
|
Morning

7:45  שיח' סעד –  נהג ההסעות המובטח לא הגיע מעיסאוויה, ויצאנו מאוחר באוטו של חנה הבלתי נלאית. הירידה הצרה והתלולה מג'בל מוכאבר למחסום שיח' סעד קשה למעבר באופן מיוחד כשהמוני התלמידים/תלמידות חוסמים את הכביש הצר בדרכם לבתי הספר. הבנות רובן בחיג'אב לבן, פחות סגפני ומדכא מהגרסה השחורה.  מבנה הבטון של המחסום נשען על חומת תמך, חלק מחומת ההפרדה בין ג'בל מוכאבר ושכונת הבת  על הגבעה שיח' סעד.

לפני שבוע הגיעו אלינו תלונות טלפוניות על עיכובים גדולים במחסום ( שהוא להולכי רגל בלבד), שבגללם איחרו רופאים לעבודתם בבית החולים ותלמידים לבתי הספר. אך בשעה זו רק מעטים  העוברים, ושתי חיילות מג"ב ומאבטח אזרחי  מגיעים לשוחח אתנו בפתיחות מרעננת על המתרחש במחסום. לדבריהם יש תורים ארוכים רק בשעות היציאה לעבודה מחמש עד שש, ובמעבר התלמידים והמורים מרבע לשבע עד רבע שמונה בבוקר והבדיקות מתנהלות ביעילות מירבית. לא ראינו את המעברים עצמם, כיוון שאין מתירים לחזור לירושלים משיח' סעד אם אינך תושב השכונה, אך הבנו שאין אפשרות לתקשר עם החיילים עד שמגיעים ממש לעמדת הבדיקה. רק להידחק  במעבר הצר בין הקרוסלות ולחכות.  אין לתושבים גם שום טלפון להתקשר לדווח על עיכובים – המוקד ההומניטרי שפעל במינהל עוטף ירושלים נסגר זה מכבר, ואין גם קשר עם תורנים במת"ק ומג"ב שיכולים לנסות לפתור בעיות מיוחדות. ברור שזה לא מצב בריא כשאין עם מי לדבר כשדברים משתבשים.

צוות המחסום מתעניין בעבודתנו, ואנו מתעניינות מה הם חושבים על הסדרה "מעברים". ובכן, הסדרה קרובה ללבם, מכירים ומזדהים עם הנפשות הפועלות, אך גם מבינים את המצב הקשה של הפלסטינים החסומים. הם מצדם, רוצים לשמוע מאתנו אם אנחנו באמת נגד החיילים במחסומים ומה הפתרונות שלנו למצב. שיחה טובה ונפרדים ביתר הבנה הדדית.

נסיעה לראס אל עמוד ואבו דיס - נמשכות העבודות המאתגרות על כביש הטבעת המזרחי הדרומי של ירושלים, שנסלל לאטו מכביש  398 עד צומת עין אלוזה (הפנייה מהכביש מג'בל מוכאבר לסילוואן)  ועוד יותר -  על בסיס "הדרך האמריקאית"  הצרה והמשובשת מאמצע המאה ה-20. (הפרויקט נראה מאתגר עד בלתי אפשרי במקומות רבים בגלל הבתים והגבעות הסלעיות בצדי הדרך). מתוכנן גשר גדול מעל הוואדי נטוע הזיתים שמדרומית למחסום שיח' סעד שיהווה יציאה לשכונת ארמון הנציב ואולי גם לג'בל מוכאבר.  נוצר קשר בין תושבי השכונה לעמותת "במקום" (מתכננים למען זכויות תכנון) והם נועצו בהם בהגשת התנגדויות שונות בסוף ספטמבר 2019.   

אכן, יש צורך חיוני בדרך טובה יותר מהשכונות הדרומיות עד ירושלים המזרחית,אך חלקו הצפוני הסלול כבר של כביש הטבעת המזרחי (בין ענאתא לא-זעים) הוא כביש אפרטהיידinfo-icon מופרד בחומות בין התנועה הפלסטינית לישראלית, ויש חשש אמיתי שבעיקר המתנחלים ייהנו מכביש הטבעת שיוביל אותם במהרה מההתנחלויות הדרומיות והצפוניות של ירושלים לעיר המאוחדת. ראו על התכנית בוויקיפדיה https://tinyurl.com/wau43bs 

עוד נקודת ציון לא נעימה היא ההתנחלות "מעלה הזיתים" בראס אל עמוד. לא ראינו אותה כמה שנים (אני ועדה) והרי היא נהפכה לשכונה מבוצרת משני צדי הכביש...

מלון קליף וההתנחלות "קדמת ציון" – זה באמת סיפור ישן, אבל כואב הלב לראות את הדרדור במצב המלון שידע ימים יפים. חגית עפרן מסרה שבהתנחלות קדמת ציון מתגוררות 5-6 משפחות ויש תוכניות לבנות עוד.

מלון קליף באבו דיס נטוש והרוס מוקף חומה

מחסום לזארוס סגור הרמטית בין אבו דיס לעזרייה – עוד לוקיישן מצער הוא המחסום שאמור היה להעביר צליינים, ילדי גן, תלמידים ועוד את החומה החוצה בין בתי אבו דיס לבתי עזרייה.  גם כאן יש סיפור משפטי פסבדו-מוצלח, בסופו הוזזה החומה, אך נבנתה כך שהיא חוסמת את חלונות העותרים בשכונת אבו דיס.  

בשלב הזה כבר רצינו לעצור את חנה ורכבה המותשים, אבל היא משכה קדימה בעליות וירידות צרות ותלולות למחסום הזיתים (ראס אל סאביטן/זיתון).

10:00 -  אחרי ביקור קצר במקום וחניה בחברת שני חמורים ועייר, החלטנו (ענת לפחות), שמאוד כדאי לחזור לפקוד את המקום, לעבור לצד הפלסטיני של המחסום, וגם לברר באיזה קצב מדפיס המת"ק כרטיסים מגנטיים עכשיו, במסגרת הקמפיין "כרטיס מגנטיinfo-icon לכל ילד פלסטיני". למרות שזו לא שעת העומס, האנשים התלוננו שחיכו לא מעט זמן לעבור בגלל פתיחת מסלול אחד בלבד, אף כי היו חיילות נחמדות בבוטקת הבדיקה של המסלול הסגור.  הוא נפתח אחרי שהתרעתי בקול גדול בשם ארגוננו.

מחסם הזיתים. תור ארוך בגלל פתיחת מסלול אחד בלבד