מחסום טורה: ומי ידאג לנו? (חייל)
15:10 אנו חולפות על פני מחסום ברטעה. היום אין מכוניות חונות לצידי הכביש. האם המשטרה שוב אכפה את חוקי החנייה הנהוגים בישראל?
בדרך למחסום יעבד עצרנו במכולת המטופחת באמריחה ובדקנו עם פ' בעלת החנות כיצד מבטאים את שם המקום. ובכן, אֶמריחה. לא יצאנו בידיים ריקות: תמרים, פיצוחים וזיתים חריפים מאד מעשה ידיה של בעלת המכולת פ' העדינה.
15:30 מחסום יעבד-דותן
התנועה מתנהלת ללא עיכוב. החיילים צופים בנו ממרומי הפילבוקס. אנחנו מבחינות בשינוי ניכר בתפאורה. מאז השבוע שעבר חודשה כאן האנדרטה המנציחה את החייל משה תמם, שנעלם בצומת בית ליד וגופתו נמצאה במטע ליד מבוא דותן (אוגוסט 1984 לפי אתר יזכור). שמו נזכר לאחרונה עקב שחרור רוצחו מבית הסוהר.
עוד תוספת לתפאורה: כרזה צבעונית מושקעת שקוראת לצעוד ביום העצמאות למען חידוש התנחלות שא-נור (ששפונתה ונהרסה במסגרת תוכנית ההינתקות של אריק שרון אך נותרה בשליטת ישראל). הצבא כנראה אדיש לפעילות שרוחשת מתחת לאפו.
רוח קרה מאד הבריחה אותנו אל המכונית.
16:00 מחסום ברטעה-ריחן, צד מרחב התפר
כל החניונים מלאים לגמרי. מספר מכוניות חנו על הכביש, הנהגים ממתינים לנוסעים. מגרש החנייה של המשאיות והמסחריות מלא. יותר מעשר מכוניות בדרך למתקן הבידוק. פועלים רבים מתחילים להגיע עכשיו בקבוצות גדולות, ממהרים לצלוח את השרוול, שאורכו הוכפל, ועוד שלוש קרוסלות בדרך לגדה.
16:40 מחסום טורה-שקד
היום התנועה כאן קצת יותר ערה (הכנות לרמדאן?) וגם החיילים יותר מתעניינים. האם הם מבינים את משמעות הימצאותם במקום הזה, שבו הם שולטים באזרחים שאינם אזרחי ישראל? מה שנקרא כיבוש. הם מזכירים את אסתר הורגן מהתנחלות טל מנשה הסמוכה, שנרצחה ביער ריחן, כדוגמה לעבודה החשובה שהם עושים (??) כך הם אמרו בלי להבין את הסתירה שבדבריהם. והוסיף חייל עדין למראה: "אתן דואגות לפלסטינים ומי ידאג לנו?"
"רגע, רגע", צחקנו, "הדודות עם העוגות (נשים בכחול) הפסיקו לפנק אתכם? וחוץ מזה אתה חמוש מכף רגל עד ראש, הצבא מספק את כל צרכיך, למה צריך לדאוג לך?" מסתבר שכל שכרו הוא מוציא על אוכל חלופי למה שהתצבא נותן. ניסינו לעודד את רוחו במגבלות כישורינו הסבתאיים...