ברטעה-ריחן, טורה-שקד - שוב זילזול בפלסטינים וגם סיפור על גנבה.

צופות: 
תמי ריטוב וחנה הלר
10/10/2019
|
אחה"צ

16.30 – 15.30

מחסום טורה – 15.30 – שני מבוגרים וארבעה ילדים קטנים (אחת מהם תינוקת בת שנה) חוזרים מג'נין לביתם באום ריחן. האם עוברת בשרוול ובחדר הבידוק, האב מעביר את הקטנים יחד איתו במכונית למורת רוחם של החיילים. לדעתם הילדים צריכים לעבור ברגל. פועלים חוזרים מעבודה במרחב התפר ומספרים לנו שגם הבוקר פתחו את המחסום באיחור ניכר (ב-8.00 במקום ב-6.30).  משאית מבקשת לעבור לגדה, אבל החיילים עסוקים בשיחה ומתפנים לפתוח את המחסום רק לאחר  דקות ארוכות. מכאן ואילך המעבר של מכוניות ואנשים בשני הכיוונים מתבצע ללא עיכובים.

מחסום ברטעה – 16.00 – זרם של פועלים מגיעים במכוניות המעסיקים ויורדים בשרוול לטרמינל. משפחות עם ילדים וקניות עוברות בשני הכיוונים, משפחות לבושות חגיגית ושלושה זמרים עוברים לחתונה  במרחב התפר.  במחסום כלי הרכב לכיוון הגדה עוברות רק מעט מכוניות של פלסטינים עם נוסע אחד בלבד (בעבר ראינו הרבה מכוניות ונוסעים, כיוון שבטרמינל לא עוברים בידוק בדרך חזרה הביתה – כנראה שהאפשרות הזו בוטלה).  בטרמינל אנו נתקלות באב נרגש מברטעה שמספר לנו שבבוקר גנבו לבנו על מסילת מכונת הבידוק את התיק עם מסמכים וטלפון - ועכשיו , בגלל חוסר המסמכים לא מאפשרים לבן לחזור הביתה. הם ביקשו לראות את הצילומים , אבל הדבר לא ניתן (רון הסביר לנו שהצילומים נפתחים רק מסיבות ביטחוניות). הם פנו  בתלונה למשטרת ברטעה ולמועצה המקומית של ברטעה  ומחכים עכשיו לעזרתה.

פנו אלינו כמה אנשים שאישורם נלקח (מניעת שב"כ, עבודה לא קבועה וכמובן גם מסיבה לא ידועה ) לכולם נתנו את הפתק של סילביה