אבו קביטה - למרות כל האישורים, לא נתנו למיכלית המים לעבור במחסום!

בשבוע שעבר בביקורנו אצל מחמוד אבו קביטה, פגשנו את שכניו, בני דודו שם, שפרשו בפנינו סיפור קשה של מעצר, סבל ומחסור באוכל מתמשך. החלטנו להקדיש את המשמרת הזאת לביקור אצלם.

קודם כל נסענו לסופרמרקט  בחורא ומילאנו את תא המטען במצרכים חיונים החסרים להם, לפי בקשתם. יכולנו לקנות לא מעט בזכות התרומות של החברות. אבל חמש משפחות עם למעלה מ-20 ילדים זקוקות להרבה יותר מכפי יכולתנו, אבל כל מה שהבאנו חיוני מקל ומשמח.

מצבם קשה כי הם לא עובדים כבר שלושה חודשים וגם בגלל הגבלות חמורות בתנועה, כמו לכל מי שגרים ליד ההתנחלויות. ישבנו עם שלושה מהאחים. מה שעבר עליהם בחודשים האחרונים, קשה מנשוא. הם מספרים שב-28.10 הגיעו בלילה מתנחלים וצבא ועצרו אותם בטענה שהם הרביצו לראם הרבש"ץ של התנחלות בית יתיר הצמודה אליהם. עצרו אותם באכזריות, אזקו והובילו למעצר תוך כדי אלימות. לדעתו של ע' זו נקמה על כך שב-2013 נכשל ניסיון המתנחלים להשתלט על אדמותיהם ולגדר אותם .בדיונים שהיו אז עם עורכי דינם הם הגישו בג"צ.
כשמתנחלי בית יתיר הבינו שהבג"צ יפסוק לרעתם כי מהלכיהם היו לא חוקיים, הם התחייבו להרוס את הגדר הלא חוקית ולאפשר למשפחה הפלסטינית לחזור לאדמותיה. הם נתנו להם מסמך משפטי בחתימת עורכי דין של שני הצדדים ושל סגן פרקליט המדינה, עו"ד יצתק פרט, עו"ד גמר ואביטל שרון מ"רבנים לזכויות אדם".

המתנחלים ביקשו לבטל את הבג"צ והתחייבו אז לקיים את החוק וכל חלקותיהם הדרומיות של הפלסטינים שאנשי בית יתיר ניסו לקחת, הוחזרו להם. מאז יכלו לעבד ולרעות שם. עכשיו עם פרוץ המלחמה המתנחלים ניסו לנצל את ההזדמנות ולשוב ולהשתלט על האדמות .וכדי לממש את התוכנית, העלילו עליהם שתקפו את הרבש"ץ ראם שפירא. מסתבר שהוא הבן של מי שחתם בשם המושב על המסמך ההוא ב-2013. לאחים אבו קביטה ברור שזו המזימה ותוכנית הנקמה על אז. הם היו עצורים 48 ימים.
המתנחלים שבו וגידרו מחדש את אותן חלקות, בסמכות שקיבלו מצה”ל כאנשי מילואים. ועכשיו במלחמה הכל מותר למתנחלים כנקמה על הכול.

בנוסף, יש לפלסטינים בעיה קשה מאוד עם הספקת מים. מסתבר שזמן קצר טרם בואנו, נכשל ניסיונם להביא אליהם את מיכלית המים, כמוסכם עם המינהל. לדבריהם נציג המינהל, הזימה שמו, שליווה אותם ועזר להם לקבל מים כאשר היו צריכים, עזב. הם צריכים גם לתאם עם המת"ק הפלסטיני במקביל. והם ידעו שכל מה שסוכם יימשך. אבל למרות כל האישורים והסיכומים, בהגיע המיכלית למחסום מצדות יהודה לא נתנו להם להכניס את משאית המים. התנהגו באלימות כלפי הנהג הפלסטיני וחייבו אותו לחזור ליטא.

התקשרתי לסא"ל אכרם, מפקד הגזרה, והוא הבטיח לטפל ולדאוג שהענין יוסדר ויאושר. וכך עשה.

הבעיה היא שהנהג המבוהל והפגוע כבר לא רצה לחזור לשם למחרת .בקשר הרצוף שהיה לי גם עם השלטונות וגם עם המשפחה, הבעיה לא נפתרה, למרות כל האישורים, כי אנשים מפחדים להתעמת עם הצבא, ובצדק, ואין מי שיוביל להם את המים. בהמשך הסתבר שאכרם השתחרר. אז דיברתי עם מחליפו, איימן, והוא בקשר עם המשפחה. 

אבל מים? בזכות אנשים טובים ואנשי קבוצת הכפרים נפתרה זמנית הבעיה אבל רק זמנית. גם שלחו לי סרטון המראה איך אספו מי גשמים מהגגות .מה יהיה בחודש הבא ובקיץ?

אומר לי ע': "אני יודע מה הם רוצים: שפשוט נמות מצמא ומרעב ואז יוכלו לקחת לנו את הכול." 

הכל מייגע אטום ואכזרי כלכך. נמשיך להיות בקשר.

משם נסענו לבקר את זכריא בא-תוואני, שדיווחנו עליו כבר. רצינו לראות מה שלומו כששוחרר מביה"ח אחרי פציעתו הקשה בבטנו מירי מתנחל מחוות מעון. הוא במיטה, מתאושש. המשפחה חוגגת את שובו ומזמינה גם אותנו לארוחה. עכשיו הוא זקוק לציוד רפואי שקשה להשיג אצלם, והמשפחה ביקשה את עזרת כל החברים מישראל .גם אצלנו זאת משימה מורכבת . שוב בזכות אראלה מקבוצת הכפרים עם נסיונה וקשריה נפתרה גם הבעיה הזאת לשמחתנו למחרת ביקורנו .

סיכמתי עם אראלה מקבוצת הכפרים, שנהיה בקשר יותר צמוד ונעדכן אחת את השנייה כדי שהקשר והעזרה לאנשים שם יהיו נכונים ויעילים. יותר.