ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים) - יום שישי הרביעי של הרמדאן

יום ששי אחרון של רמדאן

לאחר פקק תנועה בו עמדנו ליד אוגוסטה ויקטוריה (נובע מכך שלא מאשרים למכוניות פרטיות של מי שאינו גר במקום לרדת לכיוון העיר העתיקה, כדי שהדרך תהיה פנויה לאוטובוסים הרבים המביאים את המתפללים) הגענו למחסום לקראת 10:20. ביציאה מהמחסום לכיוון ירושלים מוכרים כרטיסים לאוטובוסים שלוקחים את האנשים לכיוון העיר העתיקה. יש גם אוטובוסים של התחבורה הציבורית הרגילה.

לרגל הרמדאן מציבים בימי ששי בצד הפלסטיני מחסום זמני לפני המחסום הרגיל שבתוך מבנה. אחרי מבנה המחסום הרגיל ולפני המחסום הזמני יש סככה במעלה ההר שבה הרבה חיילים, שוטרים ומג"בניקים במנוחה. המחסום הזמני במורד לעבר הצד הפלסטיני מחולק ל-3 מסלולים – נשים, גברים ובמרכז מסלול הומניטארי, המיועד לאנשים שצריכים עזרה בהליכה. יש במקום כמה אנשי הסהר האדום וכסאות גלגלים, ואם יש אנשים שמתקשים בהליכה הם לוקחים אותם בכסא גלגלים עד למבנה. החיילים והמג"בניקים בודקים את התעודות והאישורים. גברים שברור שהם מעל גיל 40 וילדים שברור שהם מתחת לגיל המותר (12 או 14? הבודקים בעצמם לא תמיד סגורים על זה...) עוברים ללא בדיקה, כדי לא לעכב את התור.

מעל לשלושת המסלולים יש ציליה ובמקום הרבה שוטרי מג"ב, קצינים וחיילים מהמת"ק וגם שוטר ושוטרת שעומדים בצד. על כולם מפקד קצין מג"ב בשם צחי צוויג (לא ראינו את כל הדרגות שלו כי היו מכוסות באפוד, אך יש לפחות פלאפל אחד...). הוא מפנה אותנו למקום בו נוכל לעמוד בצד בצל, כך שלא נפריע להם וגם נוכל לראות את כל המתרחש. הוא מאוד לבבי, גם אלינו וגם אל הפלסטינים, ומסביר לנו על המתרחש. בקשר אומרים לו שיקפיד שרק הוא ידבר איתנו ולא שאר השוטרים והמג"בניקים. הוא דובר ערבית וכל עוד אין לחץ רב הוא גם מגלה גמישות כלפי האנשים – מעביר גם ילדים מעל הגיל המותר וגם גברים שהם כמעט בני 40. לעתים יש אנשים שאומרים ששכחו את האישור בבית. במקרים כאלה חיילי המת"ק בודקים בקשר לפי מספר ת.ז., ואם יש אישור במחשב נותנים לאדם לעבור.

במורד הגבעה לכיוון הפלסטיני ראינו לפחות 2 משקיפים של האו"ם וגם כמה שוטרים פלסטינים. צעירים שאין להם היתר ממתינים בצל ומדי פעם מנסים את מזלם, אולי יתנו להם לעבור... ביניהם יש אחד בגלביה לבנה, שיער שחור ארוך גולש על כתפיו, ואם זה לא מספיק גם טורבן לבן על ראשו. כמובן שמזהים אותו מייד כאשר הוא רק מנסה להתקרב. יש גם אחרים שמנסים שוב ושוב את מזלם כאשר הבודק מתחלף וגם אנחנו כבר מזהות אותם. אחת לכמה זמן יוצאים חיילי המת"ק כדי להרחיק את הצעירים האלה. בסה"כ שקט והמעבר מתנהל באופן מסודר ורגוע. חם, אך לא יותר מדי ומעת לעת יש משבי רוח קלים. מדי פעם נשמעת נעירת חמור מלמעלה.

לקראת 11:30 – 12:00 הלחץ גובר, שעת התפילה מתקרבת. צחי קורא לכוחות להיות עירניים, ולשים לב במיוחד לצעירים ששבים ומנסים שוב ושוב לעבור. בשלב מסויים בשל הלחץ איש זקן נתקל בשלט המכריז על המסלול ההומניטרי ונופל. הוא נפצע קלות, וצחי דואג שיפונה ע"י אנשי הצלב האדום אל עמדת העזרה הראשונה במעלה ההר ושם ייבדק ע"י החובשת. בהמשך הוא מתעניין בקשר לוודא שהאיש הגיע לבדיקה ומטופל, ומאוחר יותר החיילת החובשת מגיעה למטה ומדווחת שהאיש טופל, נחבש והמשיך בדרכו.

לקראת 12:00 צחי וכוחותיו מניחים 3 מחסומי משטרה לרוחב הדרך ומבטלים את 3 המסלולים שהיו. בעוד שוטרים וחיילים שירדו מלמעלה מתחילים לפרק את המחסום הזמני, צחי והאחרים מכניסים את האנשים אחד אחד לאחר בדיקה. אנשים מבוגרים קוראים אל הצעירים שייסוגו לאחור ויאפשרו לנשים ולמבוגרים לעבור. בעוד מספר דקות יפורק כליל המחסום הזמני.

עזבנו בשעה 12:00. מעבר מהיר ללא בידוק במחסום עצמו (רק שיקוף של התיקים) והפעם ירדנו אל הכביש המוביל ממעלה אדומים לירושלים והגענו תוך דקות ספורות לגבעה הצרפתית.