ג'בל איסמעיל, בורין (יצהר), חווארה

שינויים בג'בל איסמעיל שכנראה בוצעו על ידי רשות הטבע והגנים כדי להבטיח גישה בטוחה לחדר התפילה של המקאם. אין שילוט המציין את שם האתר ואין סימון שהמקום הוא אתר מוסלמי קדוש.

תוכננה מראש פגישה עם סגן ראש הבלדיה של חווארה. כשהגענו לחווארה הודיע לנו שלא יוכל לפגשנו. הוא קישר אותנו עם מהנדס העיר. נדברנו להפגש בשעה 13:00.

נסענו למחסום חווארה. התנועה זרמה. משם עלינו לג'בל איסמעיל ולמקאם שבין עצי האלות כדי לבחון מה השתנה בזירה מנוכסת זו מאז ביקורנו האחרון לפני כ 5 חודשים, ובמקאם שבזמנו התמקמו בו שתי משפחות שפונו. בעונה זו של השנה, העצים שהיו בחורף בשלכת מתחילים ללבלב. המקום מוזנח אך יש סימנים שמתנחלים ביקרו במקום.

מטרידים יותר הסימנים שלהערכתנו נערכו על ידי רשות הטבע והגנים. הוסר שלט שהורה על מבנה מסוכן בעליה לגג המקאם. בחדר התפילה נערכו תיקוני טיח  וחיזוקי בטון גסים. בדרך למקאם הציבו עמודים למנוע את ההתקרבות של רכב למבנה. ראוי לציין שאין כל שילוט המצביע על שם המקום : ג'בל אבו איסמעיל ומקאם אבו איסמעיל. האם ניתן להניח שמנסים להעלים ממבקרים את המורשת התרבותית הפלסטינית?

על הגבעה מסביב למקאם ניכרים שרידים ארכאולוגים מתקופות קדומות. מתבקש לשפץ את המבנים העתיקים, לחקור את השרידים הארכאולוגים, ולהחזיר את ימי המקום כקדם, לימים בהם תושביו הפלסיטינים של האזור, הגיעו עם משפחותיהם להנות מהטבע, המים השופעים צל העצים והמקאם בו נהגו להתכנס ולהתפלל. ולבוא עם עדריהם להרוות את צמאון הכבשים.  

ג'בל אבו איסמעיל  אמנם קרוב להתנחלות ברכה אך לא כלול בשטח השיפוט שלה. אין מחסום פיזי כפי שיש במקאמים הכלואים ביצהר ובאלון מורה. למעשה אין לפלסטינים איסור פורמלי לעלות לג'בל ובכל זאת הם נמנעים להגיע לשם למרות רצונם העז. זאת מאימת המתנחלים שמסתובבים חמושים ומתנכלים להם.
במורד הג'בל, סמוך למקור מים שופע יש ביתן של מתנחלים, הצבוע בצבעים חזקים  ומשמש מחסה כנראה לבריכת מים קטנה שייהדו למקווה. כניסה לגברים בלבד. נפגשנו במתנחל ועל כתפו מגבת, שיצא ממכונית חונה.  ברור לו שהמקום שייך להתנחלות הסמוכה ברכה.

הוא מתגורר בגבעה 851 באיתמר. הצהיר על יחסים תקינים עם אנשי יאנון. אינם מפריעים. בפיו סיפור שמסופר על מנת להראות פנים יפות , על אירוע שבו פלסטינים מעווארתה פגעו בנשים מיאנון ואנשי איתמר הצילו את הנשים. כיסוי למעשי הנבלה היומיומיים שמתרחשים שם.

 בחווארה, לפני הפגישה המתוכננת, פנה אלינו אדם ברחוב שזיהה אותנו כפעילות מוו, וביקש שנסדר לו אישור עבודה בישראל. אינו מבין מדוע הוא ממנוע. נמסור לו את מספר הטלפון של סילביה.

המהנדס לקח אותנו לעיר העתיקה למבנה עתיק ששופץ ב 2008 על ידי ארגון ריוואק. המטרה – להפוך את המבנה המשופץ למרכז חברתי. לשם כך דרושה גם השקעה של הקהילה הן בתחזוק המבנה והן בהפעלתו לטובת הציבור. המבנה נראה נטוש ומוזנח. סימני וונדליזם ניכרו.  דלתות יפהפיות מפורזלות בסגנון בלגי שהזכוכיות בהן נופצו. בפנים עזובה ולכלוך .
מבנים כאלה משמשים בדרך כלל את הקהילה לחוגים לילדים ומבוגרים, לכנסים ופעילויות שונות כפי שראינו ודיווחנו במשמרת לניעלין.
למהנדס בקשה – להשיג תרומה לשיפוץ המבנה העתיק.

בסמוך למבנה העתיק מרכז ספורט ומגרש כדור סל. המגרש מוקף מ 3 צדדים קירות ישרים בגובה של כ 4 מ' שנחצבו בגבעה. להערכתנו היתה שם פעם  מחצבה עתיקה וכך נוצר המשטח הישר.

לפני הנסיעה חזרה לתחנת הרכבת בראש העין, "קפצנו" לביקור קצר אצל חברתנו ד. מבורין. ד. פעילה חברתית. משכנת בבית אימה צעירים בינלאומיים שבאים לסייע לאנשי הכפר בעת המסיק. את ילדיה שלה אינה שולחת למסיק מפחד המתנחלים.