מצוקת מים קשה בבקעת הירדן רק לפלסטינים

זריחת שמש מדהימה קידמה את פנינו בעת הירידה עם שחר לבקעת הירדן. הגענו ללוות את א' הרועה באזור עין סכות בסביבות 7.05. העדר (כ-150 כבשים ועיזים) כבר היה מחוץ למכלאה ומייד יצאנו. עדיין לא היה חם, רוח קלילה נשבה. א' יוצא בבקרים לעבר ואדי חמאם ואנחנו איתו. העדר חצה במשך כשעה שדה קצור והמשיך על דרך אספלט ישנה לרדת לעבר שלוליות שנוצרו ממי מעינות דלים שנובעים בנחל. משם המשיך העדר לשדה שבו היו  שאריות תבואה דלות, בעיקר קוצים וחרולים ומעט צמחים ירוקים, שהעיקרי בהם הוא לכיד הנחלים. הכבשים כפי שראינו העדיפו את שאריות הקוצים והתבואה בעיקר.
שהינו שם כשעה. א' הצביע לעבר מסלול שיום קודם חסמו את דרכנו שם נערים ממאחז חדש. לדבריו הוא הולך במסלול זה, שלוקח כשעתים הלוך וחזור, כי יש שם יותר עשב אך אין מים להשקות את הכבשים. במהלך המסלול הנ"ל הוא חוצה את את כביש 90 ומתקרב למבנה/מאחז חדש, שהוקם בשבועות האחרונים מתחת להתנחלות שדמות מחולה. יום קודם לדבריו שני נערים התקדמו לעברו ודרשו ממנו לא לעבור את השטח. הנערים גובו כנראה ע"י 3 מבוגרים שישבו במכונית על השביל. א' עזב מיידית אך ביקש אותנו שנדאג לליווי אחה"צ מדי יום.  

באזור שבו היינו, המרוחק מההתנחלות אין כנראה הטרדות. נשארנו עד השעה 10.45 שבה השמש כבר בזניט (במרכז השמיים) והחום נתן את אותותיו והכבשים החלו לנוע בדרך הביתה.  בדרך חזרה הכבשים שתו בצימאון רב ממי המעיינות וא' השאיר אותם במבנה מאולתר מגדרות וכיסוי, מתחת לעץ אשל.

הרועה אמר שמניסיונו - אם מנחם המתנחל מבחין שהמלוות הן נשים הוא רק מפגין נוכחות באזור אך לא יוצר מגע. אחרי שעתיים וחצי של הליכה מאומצת בחום, א' עצר באמצע הדרך לנוח עד ליציאה למרעה אחה"צ. אנחנו המשכנו למאהל וב-11.45 חזרנו לאסוף את הצוות השני בדרך הביתה.  לצערנו קראנו למחרת (יום חמישי ה8.9) כי א' שיצא ללא ליווי,  הותקף בידי המתנחלים מהמאחז החדש, שחטפו את הטלפון מידיו וכן פצעו עז פציעה לא קלה.