ברטעה-ריחן, טורה-שקד, יעבד-דותן
מחסום ברטעה-ריחן
הגענו בשעה שלוש למחסום. נשמעו הרבה יריות מכיוון מחנה הצבאי. בשעה זו עדיין אין הרבה פועלים שחוזרים מהעבודה. ירדנו בשרוול אל הטרמינל וכמו תמיד שוב ראינו עד כמה הקרוסלה קטנה וצפופה ואי אפשר לעבור בלי להיתקע קודם. אמרו לנו שיש הרגשה כאילו צריך לעבור כמה קילומטרים עד שיוצאים.
מחסום יעבד-דותן
בדרך למחסום ראינו חיילים מסיירים לצד הדרך, ראינו אותם גם בדרך חזרה. במחסום החליפו את החריצים העמוקים בפסי הקפצה (באמפרים), שעדיין מאטים מאוד את הנסיעה אבל אולי גורמים פחות נזק למכוניות.
בשעה 15.45 כל מגרשי החנייה במחסום ברטעה עדיין מלאים לגמרי, גם השרוול היורד אל הטרמינל היה מלא בפועלים חוזרים.
מחסום טורה-שקד
הגענו בשעה ארבע, שקט כרגיל. הדבר החדש שראינו היה בור גדול בצד הדרך למחסום. החייל שהגיע אלינו לא ידע להסביר לנו מה פשר הבור. הוא רצה לדעת מי אנחנו, והסברנו לו על הארגון שלנו.
הגיע גבר פלסטיני שכן ידע מה פשר הבור. הוא סיפר לנו שזה הכנה לעמוד חשמל, ובאמת ראינו בדרך חזרה מהמחסום עוד שבעה בורות כאלה. זה באמת קורה ואנחנו מקוות שכשנגיע בפעם הבאה, הכפר דהר אל מאלח יהיה מחובר לחשמל .
עזבנו ב-16.30