בקעת הירדן. המשטחים הירוקים של המתנחלים מול המדבר של הפלסטינים
הגיעו אלי איל אופק, וחבר שלו, יוחא, עם מכונית גדולה ועגלה, העמסנו את כל מה שהצטבר אצלי בשנה האחרונה + עוד דברים ואנחנו בדרכנו לבקעת הירדן, מיועד למשפחות מאזור צפון הבקעה.
הבית התרוקן מכמות גדולה. התפנה מקום, בלי עין הרע, לציוד חדש שבטח יגיע. נשבעת שלא אצבור יותר.
בהמשך היום בקרנו משפחה בעין דיוק מצפון ליריחו, באזור עוג'ה. כפר של בדואים שהוגלו מאזור עין גדי, ב-48 ובמהלך השנים שאחרי. היום הם יושבים בבתים. לא ניידים, אבל עדיין קוראים לעצמם בדואים משבט הרשאידה..
איל עוזר למשפחה שלאחת הבנות יש בעיה בלב ועוברת ניתוחים בישראל. עד היום לא הבריאה אבל מטופלת היטב.
הכרתי גם את אום ראשיד שמככבת בווצאפ של ליווי רועים כאחת ה"רועות".
כולם אוהבים את איל ושמחים שהוא בא. פגשנו המון המון חצבים לפני שנכבים לשנת החורף, ממלאים את מדרונות ההרים ולצידיי הכבישים. ראינו את המשטחים הירוקים של המתנחל התורן, מול המדבר של הפלסטינים.
באקוודוקט של עוג'ה לכיוון נערן התרחצו אלה לצד אלה פלסטינים ומתנחלים. בלי לריב.
המשכנו בכביש שעולה מצפון ליריחו לכיוון מערב, עליה מתפתלת לאורך הואדי וההרים. המון שטח מדברי ריק ולפעמים מאהלים של בדואים. פעם ראשונה הייתי שם. טיילנו בטייבה המסיחית (נוצרית) כפר יפה עם 4 כנסיות מתרוממות ורחובות נקיים. לא רואים נפש חיה. רובם כפי הנראה מביאים כסף מבחוץ ומגיעים לבקר. יש שם יקב שמייצר יין מענבי המקום ומבשלת בירה מפורסמת שגם משווקת את הבירה שלה בישראל ובכל העולם. היינו בכנסיה עתיקה מהתקופה הביזנטית, פתוחה לשמים ועדין בשימוש ומתקיימים בה טקסים כולל שחיטת כבשים מריחת הדם על הקירות
משם בכביש אלון שמתמזג עם כביש 55 ממזרח חזרנו הביתה.
בעיקר פגשתי שני גברים ישראלים שמדברים כיבושית בסגנון שלנו. לא מוצאים את נפשם. מוכנים לעשות הרבה לטובת הפלסטינים.
בלילה ספר לי מ. על ארועי היום בפרסיה, לשם הגיע מתנחל עם טרקטור וחרש את האדמה שצמודה לבתיהם, בטענה שהיא אדמת מדינה. הגיעו צבא ומשטרה. שניהם עמדו לטובת המתנחל. מ. ניהל שיחה עם השוטר שאמר לו בגסות תלכו מכאן בהרבה מילים ובלי להתבלבל. עידן סמוטריץ' בהתגלמותו.
