ביקור בכפר בורקה, ובעקבות מקאמים באזור
ביקור במועצת הכפר בורקה
בעקבות כתבה של גדעון לוי על חומש "שמעולם לא פונתה", בדקנו במפות וגילינו שלושה מקאמים סמוכים, שביקשנו ללמוד אודותיהם. שמנו פעמינו לשומרון. ההרים סביב לבשו ירוק שלאחר גשם והנוף מרהיב. עברנו דרכים מוכרות לנו מימי המחסומים בית איבא, דיר שאראף והגענו לכפר בורקה. חברתנו ס' תושבת המקום תיאמה פגישה עם ראש המועצה, במטרה ללמוד על המקאמים. לאחר שהצגנו את עצמנו ואת מחסום ווטש (MachsomWatch) דיברנו על הכפר, על הבעיות עם המתנחלים ועל המקאמים המסורתיים שהכפר היה קשור אליהם ועתה תושביו אינם יכולים להגיע אליהם.
המקאמים באזור: שיח' אבו יזיד, אל-קובייבה, שיח' שעלה
לפני הכיבוש היו שומרים על המקאמים מתקנים וצובעים אם נפגעו מפגעי מזג האוויר. היו עולים לרגל, מדליקים נרות ומתפללים . לאחר מכן היו המקאמים בתחומה של ההתנחלות ועכשיו הוכרז השטח כשטח צבאי סגור. - המקאמים מיוחסים לתקופת סלאח א-דין. על פי המסורת בהיותם מקומות גבוהים שימשו בין השאר גם לתקשורת ע"י הדלקת מדורות. לאחר הכיבוש חרבו כי אין מי שדואג לתחזק אותם.
מתי הפסיקו ללכת לאבו יזיד? האנשים הולכים לעבד את האדמות אך לא למקאם. לגבי השמורה (שמורת חומש), אין צורך בתאום אומנם אך אנשים אינם הולכים בדרך כלל מאימת המתנחלים.בסופו של דבר לא הגענו למקאמים כי אל קובייבה "כלוא" בתוך שטח חומש ולא יכולנו להגיע אליו, ואילו שייח' אבו יזיד ממוקם בשמורה והיה עלינו ללכת ברגל כ 2 ק"מ, באדמה בוצית. שיח' שעלה (שפירושו אבוקה או לפיד) היה רחוק יותר.
ראש המועצה ביקש לספר לנו על הכפר ועל הבעיות עם המתנחלים: ב-1977 הפקיעו את אדמות בורקה והקימו את חומש שהייתה במקום עד 2005, בשנה זו הוחלט לפנות את ההתנחלות. היו כ 50 איש בהתנחלות ואחזקתה היוותה נטל על הצבא. כל אדם שיצא מחומש היה מלווה חיילים. בגבולות ההתנחלות היו הפגנות קבועות של תושבי בורקה וכפרי הסביבה נגד ההתנחלות. האינתיפדה הראשונה והשניה גבו מבורקה 6 הרוגים ועשרות פצועים.
כיום מונה הכפר כ 5000 תושבים, הרבה תושבים עזבו לירדן ולחו"ל.
אחרי הפינוי המשיכו המתנחלים תקופה ארוכה להגיע למקום מכל רחבי הגדה. היו באים באלפיהם ועולים אל הרכס עליו ישבה חומש. עתה הם מגיעים רק בחגים ובמועד הפינוי. אולם מדי יום ביומו מגיעים 2-3 נערי גבעות. לשאלתנו מדוע הם מגיעים ענו לנו הפלסטינים: כדי להכריז על בעלותם על השטח. וזאת למרות החלטת הפינוי והחלטת בג"ץ. ראש המועצה נתן בידינו את אישור שהשטח פתוח לפלסטינים, למעט שטח ההתנחלות חומש עצמה.
_______________________________________________________________________________
משרד החינוך העביר 28 מיליון שקלים לעמותה המממנת מאחז לא חוקי בצפון הגדה, אשר יזמה פרויקט מימון המונים להקמתו על חורבות ההתנחלות חומש. (עיתון הארץ) עוד
תוספת לדוח מ 20.3.2019
_______________________________________________________________________________
בבעלות הכפר בורקה היו כ 18,600 דונם אדמות, הפקיעו כ 1,500 לטובת חומש ועוד 50 דונם לטובת שבי שומרון. ב- 2008 – נטעו 120 דונם של שקדים ועצי זית סביב האזור שהיה פעם חומש בנוכחות שר החקלאות הפלסטיני. המתנחלים העולים לרגל לכבוד יום השנה לפינוי או כדי לחוג את החגים עקרו כשמונים אחוז מעצים אלה. לאחר הפינוי הוכרז המקום סביב ההתנחלות שטח צבאי סגור
והפלסטינים שאינם בעלי אדמות במקום, מנועים מלגשת ולעבד את אדמותיהם באזור. כ50% מתושבי הכפר חקלאים ובעיקר מגדלי זיתים, 20% פועלים בישראל ו30% עובדי רשות. מי שלא נשוי אינו מקבל אשור לעבוד בישראל אך חלקם נשואים ואינם מקבלים מסיבות ביטחוניות.
מים בכפר 3 מעיינות המספקים 10% מהתצרוכת. את יתרת המים מקבלים ממקורות. עד 2017 הייתה אומנם בעיית מים, ואז חלקו את הכפר ל 6 אזורים וכל פעם סופקו מים לאזור אחר עתה נפתרה הבעיה. משנת 80 עד 2010 נקנו המים במכלים ממקורות, עתה הם מובלים בצינורות מבית איבא הסמוכה. בשנה גשומה אוגרים את מי הגשמים בשני מאגרים גדולים, האחד מאגר אחסון והשני מאגר חלוקה.
חשמל לדברי ראש המועצה, מקבלים בצורה סדירה מחברת חשמל, אם כי בבוקר שהגענו הייתה הפסקת חשמל. החקלאים שאדמותיהם סמוכות לחומש הולכים לעבדן ב 6 בבוקר , לפני שהמתנחלים המגיעים מדי יום, יתנכלו להם. לפני כשלושה חודשים הגיעו למקום תושבים, נציגי מועצה ונציגי יש דין ומצאו שישנם במקום 3 קרוואנים ואוהל ענק ובתוכם בגדים, אוכל וציוד. כרגע מתקיים דיון עם הצבא לפנותם. אם לא יצלח יעתרו לבג"ץ.
בעשרת החודשים האחרונים אירעו שלוש תקריות חמורות בין תושבי הכפרים בסביבה למתנחלים. לפני כשבועיים התנכלו לרועה שרעה בפאתי בורקה הכו אותו, ידו בו אבנים ופצעוהו קשה והוא אושפז בבית חולים (ראה כתבה גדעון לוי 26.1.2019
לפני כשנה זיהו ממרחק של כ-5 ק"מ אדם מאל פנדקומיה , שלטענתם פלש לשטחה של חומש. הם מיהרו לקראתו הפשיטו אותו מבגדיו והיכו אותו. ועוד תקרית אלימה נוספת.
לסיום - בורקה היה כפר כס, כלומר מרכז פוליטי וצבאי במשטר העות'מני ויש בו ארמונות ומבנים עתיקים . עתה משפצים את מרכז הכפר ובעיקר את השוק, בעזרת הבלגים. הוזמנו לחוג עימם את תום השיפוץ בעוד כחודשיים. מסגר אומן , ביוזמתו של ראש המועצה, מקים פסל מתכת ענק של דמות תקופתית, שיוצב בכניסה לשוק. הלכנו לבקר בסדנת האומן, שהיה עובד הרשות ויצא לגמלאות. כרגע הוא מפסל בברזל, אך בעברו פסל באבן. כיום הוא מצייר קריקטורות ואנחנו מצרפות כמה מהן לשובב את העין.
