מרכז הגדה - סיור מחסומים
עצוב וסגור. ברוב הכפרים היציאה לכבישים הראשיים סגורה ובאחרים מפוקחת. מין הפסקת חיים
או צמצום חיים.
נכנסנו לשטחים דרך מחסום צופין ללא עצירה מאזור מחסום אייל שהיה רייק ושקט.
מעזבת אלטביב נראות מכוניות נוסעות לכוון עזון אולם הכניסה לעזון מדרך המלך סגורה על ידי שני שערים. יש תנועה בכבישים אולם היא מעטה מאוד. בפונדוק לא כל החנויות פעילות. בכל מקום יש צבא המשקיף על הפעילות המעטה שמתרחשת בו.
בכניסה לכוון שכם/סרה יש מחסום מאויש וחיילים כנראה בודקים המכוניות המגיעות מכוון ג'יש ופונדוק, או לא נותנים להן לעבור כי יש שער ולא ברור מה קורה שם. מדווח של חברה ישראלית פלסטינית שנסעה לשכם היה עליה לנסוע דרך דיר שראף וגם שם היה מחסום אבל מעבר התאפשר.
בכניסה לשכם מצד חווארה המחסום הידוע לשמצה – הכביש סגור לחלוטין על ידי שערים והדרך למי שרוצה להגיע לשכם מכיש 60 צפונה חייבת לעבור דרך עוורתה ,למחסום עוורתה ושם אפשר לעבור תוך בדיקה או בקרה. היו תורים של מכוניות אך הן התקדמו לאט.
בית פוריק המחסום פתוח אך מבוקר . יש רק מסלול מעבר בודד כך שכל פעם מאפשרים למספר מכוניות מכוון אחד לעבור ואז מהכוון השני.
נסענ דרך חווארה עד לכניסה לביתא וחזרה, כמחצית החנויות ובתי האוכל סגורים בעיקר פתוחים מוסכים ובהם יש מכוניות , כנראה בטפול. אין כמעט הולכי רגל בכביש וגם מעט מכוניות אך מעט יותר מאשר היו לפני כשבועיים. המתנחלים נוסעים בכביש העוקף החדש המדהים בגודלו ,גובהו, ועצמתו שנפתח עבורם.
בהמשך נסענו לבורין לדוחה, התקבלנו במאור פנים ולאחר כבוד ושתיה נסענו לראות ולבקר משפחה , אחת מהבודדות, שחיה בצד השני (הדרומי) של הכביש הראשי המוביל מג'ית לחווארה. כדי להגיע אליהם יש לעבור מתחת לגשר שעל הכביש הראשי. נהגנו עצר כאן כי היתה שלולית רצינית בדרך מתחת לכביש ופחד לשקוע בה. מסתבר שלא היה שוקע כי יש כאן שטח סלול אולם היה עלול להפגש בדוקרנים שחברינו מיצהר משאירים שם לפרקים והיה מצטער מאוד וכך גם היו עצובים גלגלי המכונית שלו.
עלינו לבית המשפחה בקצה הדרך. בקרנו שם לפני כשנה ותעדנו כיצד הזיקו למכוניות שלהם עם אבנים ושרפו עצי זית לידם. עכשיו השטח סגור ומסוגר. בנו חומה מסביב למתחם שלהם עם גדר על החומה. יש שני שערים חזקים הנעולים במנעולים ועל החלונות סבכות. כל זה למניעת פגיעה על ידי אבנים וכיוב. עכשיו המתנחלים מניחים אבנים על הדרך מתחת לגשר וזורקים בדרך דוקרנים לפגיעה במכוניות.
הם ממש במצור. שמחנו לראות שבכל זאת בחצר יש עצים, תרנגולות ותרנגול יפיפה לתפארת והאנשים מחייכים למרות הכל.
לאחר שיחה והסברים ירדנו לכוון המכונית, אך נעצרנו בבית במחצית המורד. שם הגיעו המתנחלים לפני מספר ימים ושרפו מכונית שעמדה בחצר.
חזרנו הביתה עייפות ועצובות.
