מחסום עאנין: סוף סוף נתנו לצאת למסוק אבל הזיתים נעלמו!
07:00 - 08:30
תוך כדי מלחמת אוקטובר 23 ואחרי חודשיים שלא היינו במחסום החקלאי עאנין, הגענו לכאן הבוקר בשעה שבע, אך המעבר עצמו התחיל בשבע וחצי. עד אז בדקו (ועיכבו בצד) אנשים שלכאורה באו סוף סוף למסוק את הזיתים שמחכים כבר חודשיים להתמסק. ואז יצאו שתי קבוצות, בקבוצה הראשונה היו כתריסר אנשים וליווה אותם חייל אחד. הם צעדו על הכביש. הקבוצה השנייה מנתה כפליים והם נשלחו ללכת על המדרון בין הזיתים.
אף לא אישה אחת הגיעה הבבוקר, ולא ילדים כנהוג בימי המסיק, שתמיד היו שמחים אפילו תחת מגבלות הכיבוש. גם טרקטורים לא יצאו היום כי יש מכשול במעבר אשר בשער המחסום (?). איך יחזירו אחר הצהריים את שקי הזיתים הביתה? היתה אווירה מוזרה, שלא הזכירה בכלל את תקופות המסיק החגיגיות, ולא את השמחה על קטיף היבול שמחכים לו כל השנה.
מחסום עאנין נפתח כל השנים האחרונות פעמיים בשבוע. לפני מספר חודשים, עם השלמת חומת ההפרדה הענקית, נסגר המעבר אל ומן הכפר, בטענה שגידול עצי זית לא דורש עבודה סביב השנה. המעבר יתחדש פעמיים בשנה: במסיק ולצורך ניקוי הצמחייה.
אין זה סוד שרבים מן העוברים כאן המשיכו (בעיקר) לאום אל פחם לצוד עבודה או לביקורי משפחה באום ריחן. רק מיעוט קטן של חקלאים יצאו מכאן בענייני חקלאות. אבל כולם שמחו שלפחות פעמיים בשבוע הם יכולים לצאת מהכפר ממחסום קל"ב. המחסום קרוב לכפר עאנין מרחק הליכה. בשאר ימות השבוע עהם נאלצים לנסוע במונית למחסום ברטעה המרוחק (תמורת 100 שקל).
היום היתה נוכחות צבאית מוגברת בצומת המחסום ועל הכביש המוביל אליו, החיילים אמרו שזה כדי להבטיח שהעוברים במחסום אכן יישארו באזור הזיתים. למותר לציין שמרגע שהעוברים נבלעים בתוך הכרמים הם יכולים לנוע מכרם לכרם, הרחק מטווח הראייה של החיילים, עד לאן שהצבא לא רוצה שיגיעו.
אז סוף סוף יצאו היום למסוק..... אלא שבעצי הזית לא נותר אפילו זית אחד. גם על הקרקע לא נראו זיתים שנשרו!
האם מדובר בגניבה? בשנה שעברה מתנחלים מהתנחלות מעוז צבי (ראו דוח זה) גנבו זיתים מכרם פלסטיני באזור, לאחר שסילקו משם את המוסקים ולא התירו להם לקחת עימם הביתה את שקי הזיתים שכבר קטפו. ואולי הגנבים באו מאחד מכפרי ואדי ערה הסמוכים? ואולי אף תשובה אינה נכונה?
חומת ההפרדה הגבוהה והאימתנית נבנתה בכסף רב כדי לפתור את בעיית הפרצות בגדר ההפרדה המיותמת כיום. גם הגדר נבנתה במיליוני שקלים כדי לעצור את חדירת הפלסטינים לישראל לפיגועים. החורים בגדר נפערו כדי להתגבר על מיעוט היתרי המעבר לפלסטינים למרחב התפר. אך, כיוון שהצורך (בפרנסה) הוא אבי ההמצאה, התושבים ממשיכים בכל זאת לעבור את החומה במחסומי 11... (מחסומים שעוברים בשתי הרגליים..).
יש מי שמסכנים את ראשם במעבר בחשכת הלילה על סולם (בצד המזרחי של החומה) וחבל (בצדה המערבי). ויש מי שגוזרים קופון נכבד על חשבונם. קבלני מעבר גובים 100 שקל מכל אדם ששוכר את השירות, ומעברה השני של החומה ממתין מסיע שגובה 150 מאותו אדם. וזה הרבה יותר משכר יומי בגדה.
ברוח המתירנית והיד הקלה על ההדק, בהשראת המשיחיסטים והבן גבירים במחוזות הכיבוש, כבר יש מספר קורבנות שנהרגו מאש חיילים על החומה.
עוד למדנו היום שהפלסטינים יודעים בדיוק מה קרה. הם רואים באינסטגרם את כל מה שהצנזורה חוסמת בערוצי הטלוויזיה הישראלית, גם מהשבת השחורה וגם מהחיסול של העזתים.
ועם כל זאת נוכחנו שהמקומיים שמחו לראות אותנו היום, ואפילו החיילים היו חביבים אלינו.
המעבר במחסום עאנין (שער מס. 214) אמור להימשך עד יום חמישי. נמשיך לעקוב.