נעלין (קרית ספר), עטרה, יום א' 29.3.09, אחה"צ

צופות: 
רוני ה', תמר פ' (צילמה) ומירב א' (מדווחת וצילמה).
29/03/2009
|
אחה"צ

חצינו את הגדה לרחבה. מכביש 60 פנינו לעבר ביר-זית והמשכנו לכל רחבה על כביש 465 עד אזור התעשייה של מודיעין.

 

 הראוי לציון ונקודות עצירה:

 

-מחסום ביר-זית/עטרה:

המחסום מאויש ע"י אנשי מילואים. 

בניגוד למפקד שהיה ידידותי, הנתונים למרותו כעסו על נוכחותנו, סגרו את המחסום משסירבנו להעלם. תוך דקות ספורות נוצר שם פקק ארוך של מכוניות שנפתח רק כשהם הבינו שאנחנו לא הולכות להיעלם. עם עזיבתנו נפרדו מאתנו החיילים בקריאה מראש הפילבוקס: "לגלעד שליט את עושה משהו? זונה בת זונה".  לא ניכרה פעילות יוצאת דופן או הטרדות מיוחדות כלפי הפלסטינים, למעט היותו של מחסום הדרכים המיותר הזה על אם-הדרך.

 

-המשכנו דרומה על כביש 60 ואז פנינו מערבה על כביש 465. לאורך שני הכבישים אפשר לראות את גגות ההתנחלויות אדומים ומתנשאים אל-על במבנה גגות השלג האירופאים.

ההתנחלויות ממוקמות כדרכן על הרכסים וכנאמר: רק מתוך ההתנחלויות עצמן אפשר שלא לראות התנחלויות: שחלונות הבתים מופנים לעבר נוף מרהיב.

 

רצף ההתנחלויות לאורך הכביש גורם לביתור האזור ולפגיעה ברורה בשגרת החיים של הפלסטינים ומפרידות את גוש של ישובים מסביב לסלפית  מאיזור ביר זית.

 

 - סטינו מדרך המלך אל כביש מתפתל וצר שהביא אותנו לתוך הכפר אום צפא ומשם למבואות הכפר דיר א-סודאן. צעירים ומבוגרים מסבירי פנים בצדי הכביש הניפו יד לברכה תמוהה על האורחות הבלתי צפויות והתאמצו להורות ולהדריך אותנו בהמשך.

 - כל אותם כפרים מצויים בשטחי A ואסורה כניסת ישראלים לתוכם כמצוין בשלטים כתובים בעברית שבצמתי הדרכים, אלא שהכביש הראשי, זה המתפתל בין הרכסים וההתנחלויות שלראשם כלולים בשטחי C.

 


 - מכינה תורנית קדם-צבאית אלישע
:

המכינה ממוקמת בסמוך לכניסה להתנחלות "נוה צוף". לא שר חינוך מבית מדרשה של התנועה הז'בוטינסקאית מימן אותה לאורך השנים האחרונות, אלא משרד החינוך בראשותה של יוצאת הגרעין הראשוני של "שלום-עכשיו": השרה יולי תמיר.

 

גגות אדומים בהתנחלות נוה צוף
 - נוה-צוף/חלמיש (תמונה משמאל)
:
 

מצוידות בסיפור כיסוי משכנע נכנסנו בשערי ההתנחלות "חלמיש" שתושביה מעדיפים לכנותה "נוה-צוף" (לא הצלחנו לפענח את הנושא) וערכנו סיור עומק במקום. משהצלחנו להזים את חששם שאיננו שליחות/מרגלות של שלום-עכשיו, שזה להשקפתם האויב הגדול, הותר לנו לנסוע ולצלם באופן חפשי. תיעדנו בתמונות בנייתה של שכונה חדשה על עשרות בתי הקבע שבקרוב תחנך ואת איכות חייהם של הגרים במקום על אדמותיהם הגזולות ועל חשבון חירותם של מי שגרים בשכנות מזה כעידן ועידנים.

את אבטחת המקום מספק הצבא, חייל חמוש היה זה שפתח בפנינו את השער רק לאחר שוידא את השתייכותנו למגזר הנכון .

 

 - כמה מאות מטרים משער ההתנחלות ממוקם מחסום מכוניות. מעברו האחר של המחסום המתינו לו אביו ונהג המונית ממנה הורד הצעיר. הסתבר שהבחור, שתעודתו נקרעה הגיש בקשה לרשות להנפקת ת.ז. חדשה אך לא חשב שעד שזו תינתן לו חל עליו איסור תנועה.

דקות ספורות אח"כ, עצרו החיילים מכונית שחורה, חמשת נוסעיה הורדו, עברו בדיקה דקדקנית של תעודות בגדים גוף ומכונית והועמדו בצד הכביש למשמורת: "הם בינגו!" שמענו את החיילים אומרים ושמחים בהם כמי שהצליחו לדוג דג שמן. לבחורים עצמם אמרו נאמר שיש עליהם חשד וצריך לבדוק. אחד הפלסטינים, אמיץ ואסרטיבי התעקש לדעת מה טיבו של החשד: "אני חשוד שב"כ או משטרה?" שאל ולא נענה.

מפליא היה שמחסום במקום זניח זה שאב אליו כל כך הרבה בעלי דרגות :אחד רס"ן, שניים סרנים, כמה קצינים זוטרים שהשאר חפ"שים (=חיילים פשוטים).

תוך חצי שעה שוחררו כל המעוכבים (גם ה"בינגו" לא נדרשו לחקירה), החיילים נסעו והמחסום נעלם כלא היה.

 


מחסום נעלין
:
מעוכבים במחסום נעלין

המחסום מאויש ע"י חיילי יחידת המעבריםinfo-icon (של המשטרה צבאית), מתוגבר בניידת משטרה כחולה וכמה שוטרי מג"ב.

מתחת לפילבוקס נמצאו שפופים שני מעוכביםinfo-icon שנתפסו כשהיו בדרכם לחפש עבודה בישראל. הם נתפסו ליד קריית ספר ונשלחו ברגל לקבל חזרה את התעודות  במחסום. בינתיים הם מעוכבים.

חיילי המחסום מאוד לא שמחו לקראתנו. ניסו למנוע מאיתנו להיות במקום  ולצלם. כשנוכחו שהאיומים לא עזרו,  הניחו לנו, אך לא לפני שמפקד המחסום אומר לפקודיו "אם היא מצלמת אתכם תיקחו לה את המצלמה ותשברו לה".

מתוך הפילבוקס דאג החייל להפגין את כוחו ובכל פעם שניסה מי מבין המעוכבים להתרומם למצב עמידה שאג לעברו: "לשבת!".

משיחת טלפון מאוחר יותר נודע לנו שהם שוחררו כעבור שעתיים.