בית פוריכ, חווארה, יום א' 21.12.08, אחה"צ

14:45 כיפל חארת' -

זרוע הברזל לרוחב כביש הגישה לכפר אמנם פתוחה, אבל לא לנו. לרגלי מגדל הבטון (ירי ותצפית) שהחליף את המשתלה הפלסטינית הוותיקה במקום מפטרלים שני חיילים שדאגו לשלוח אותנו מיד בחזרה כלעומת שבאנו.

15:10  -בית פוריכ 

פתוח, תנועת רכב חופשית.

15:25 מחסום חווארה

בכיכר שלטים מאירי עיניים: "האור נדלק בחומש!"

בשנייה שאנחנו מגיעות, עוד לפני שאנחנו ניצבות בנקודת התצפית שלנו סמוך למקום היציאה של הנבדקים לעבר שביל היציאה, מזנק לעברנו מפקד המחסום סג"מ X ועומד על כך שאנחנו    מפריעות לו בעבודה בעצם ההוויה שלנו. כך.
הוא מתעקש שנלך למקום המיועד לנו, לדבריו, בצמוד לשער הכניסה להולכי הרגל לשם. אנחנו מתקשרות למוקד כדי להתלונן על כך ובהמשך מתמקמות לחילופין במקום המיועד שמוכיח עצמו כנקודת תצפית יעילה בהרבה לעבר תורי הממתינים לבדיקות מכיוון הכניסה לשכם, ומן העבר השני, אף שקצת מרוחק, בצמוד לכניסה הישנה של הולכי הרגל.

בלי עילגות הרי אי אפשר, אז אם במחסום הישן הצבא קורא לבדיקות נשים women inspection

אזי בחדש, כניסת נכים נקראת על ידו באנגלית

disable passage

דהיינו, "נטרל או בטל מעבר" - ואכן כך בדיוק, מובן ששער הנכים נעול כרונית.

מכוניות היוצאות משכם נבדקות יחסית מהר, בינתיים כלב אין.

קרוסלת הכניסה צרה וקשה לדחיפה.

מת"ק לא נראה, לא מזוהה.

הצבא דורש 'סטריליות' אמנם, אבל בצמוד - בפנים - לקרוסלת הכניסה צובאים נהגי המוניות על הולכי-הרגל הנכנסים לעיר וכמעט שאינם משאירים מקום ללכת.

במחסום החדש עתיר הזוויות הישרות, המצוחצח בהמון רשתות מתכת בוהקות ומשטחי טוף -

אין עד כמה שראינו לא שרותים, לא מים, לא למקום לנשים להמתין למלוויהם. יוק.

זמן המתנה משתנה בין 20 דקות ושעה.

אחרי 17:00 החושך יורד, הקור גובר, גם הדכדוך, ואנחנו פורשות.