בית איבא, ג'ית, יום ה' 4.12.08, אחה"צ
יום חמישי, יום פינוי בית ממתנחלים בחברון. באזור שכם מתנחלים מתפרעים, זורקים אבנים על מכוניות של פלסטינים, אשר גם משלמים את מחיר "השבת הסדר" וגם לומדים שוב מי כאן הבוס.
עיכוב לשום עיכוב - דרכם של אלפי תושבים פלסטיניים לשוב אל ביתם נחסמה היום אחה"צ ע"י הצבא למשך שעות ארוכות, משאיות ומכוניות פרטיות נאלצו לעשות עיקופים של עשרות קילומטרים עקב חסימה מוחלטת של כביש ראשי, כ-1,500 אנשים עוכבו למשך שעתיים עד שלוש שעות במחסום בית-איבא, ואחר כך עוכבו למשך שעות נוספות במחסומי דרכים. וכל זאת ללא כל סיבה בטחונית. הסיבה האמיתית: מתנחלים מיצהר, מקדומים, משבי שומרון ומהתנחלויות נוספות מסביב לשכם זרקו אבנים על מכוניות של תושבים פלסטינים. מעולם לפני כן לא ראינו בצורה כל כך בוטה שימוש לרעה בסמכות הצבא כמו ביום חמישי. במקום לעצור ולחסום כמה "עשבים שוטים
", העדיף הצבא לעצור לחלוטין תנועה של אלפי תושבים פלסטיניים.
15:10-16:25 – צומת ג'ית.
מחסום דרכים למכוניות המגיעות ממערב (טול-כארם, בית-איבא, ג'נין). לא יכולנו לראות את סופו של התור ולפי עדויות והערכות הסקנו שהוא נמשך על 1.5 ק"מ בערך, ז"א כמעט על צומת דיר-שרף, שם היה מחסום דרכים נוסף, ובהמשך על כביש 57 מחסום דרכים נוסף בצומת בית-ליד למכוניות שרק יצאו ממחסום ענבתא.החיילים עוצרים כל מכונית וכל נוסעיה צריכים לצאת. ת.ז. נאספות אך אינן נבדקות (חייל מעיף מבט מהיר אשר יוצר את הרושם ש"הבדיקה" אינה אלא תרגיל בעיכוב ושליטה, כאשר המטרה היא לעכב מכוניות מנסיעה מזרחה לעבר חווארה. מהצד השני מגיעות מכוניות שנפגעו מאבנים שמתנחלים זרקו עליהם, באיזור יצהר ובאיזור חוות גלעד.
המכוניות הנוסעות מערבה לכיוון טול-כארם, ג'נין או שכם נעצרות מאחר ומכוניות מתנחלים שנתקעו בתור ממערב מנסות לעקוף את התור. מכיוון שמדובר בעקיפה מאוד ארוכה (לפחות קילומטר), הן חוסמות עד מהרה את התנועה הבאה ממול.
וכך: בפקק אדיר עומדים אחד מול השני ואחד ליד השני פלסטינים שמעוכבים בדרכם כבר כמה שעות, ומתנחלים נזעמים. אם המצב לא היה כל כך נורא אפשר היה לצחוק על "תרומת המחסום לבטחון המתנחלים". אנחנו מתקשרות למוקד ומתלוננות על המחסום המיותר והמסוכן הזה. כעבור כרבע שעה מגיע איזה שהוא מפקד ומורה לחיילים לעשות עוד מחסום: בצומת הסמוכה (במקום שהכביש מסרה מגיע לכביש 60) – המטרה, לחסום לגמרי את תנועת מכוניות פלסטינות מזרחה והפנייתן לכיוון ג'ית-פונדוק. בכל אותו זמן מורשות מכוניות של מתנחלים לנסוע מזרחה.במשך כמה דקות עוברות מכוניות ללא כל עצירה ואחר כך החיילים מתמקדים בהפניית המכוניות לכיוון ג'ית במעלה כביש 55. כמה מכוניות נעצרות כי נהגיהן לא יודעים כיצד לנסוע כדי להגיע לרמאללה למשל. משאית נעצרת בתקווה שאולי יפתחו את כביש 60 והוא יוכל לנסוע לשוק בביתא (מרחק 10 ק"מ לדבריו, במקום העיקוף שאמור לקחת כ-40 ק"מ). מתנחלים שמצליחים לעקוף את התור מקללים אותנו ומאיימים. שתי מתנחלות, האחת עם תינוק בזרועותיה, נעמדות בין מכוניות של פלסטינים שנעצרו במעלה הכביש. המטרה – פרובוקציה. אך הפלסטינים מתעלמים מהן. מונית מיניבוס נעצרת לידנו והנהג מצביע על שמשה מנופצת ונזק למכונית עצמה. מתנחלים זרקו עליו אבנים כאשר היה תקוע בפקק בערך מול אזור תעשיה שומרון. כאשר עברנו במקום מאוחר יותר ראינו את האבן שנזרקה עליו,בגודל סלע קטן. נהגים מדווחים כי גם בצומת דיר-שרף יש מחסום דרכים אשר עיכב אותם עוד לפני שהגיעו לתור הארוך של מחסום צומת ג'ית.
16:30- חסימת כביש באבנים ע"י מתנחלים משבי שומרון. בדרכנו לבית-איבא אנחנו רואות שארבעה מתנחלים משבי שומרון מגיעים לכביש ומתחילים לחסום אותו באבנים (ליד מקום המחסום החדש). אנחנו נעצרות ומבקשות מכמה חיילים שעוסקים בהתקנת השער שיתקשרו לחטיבה ויודיעו על חסימת הכביש. מיד מגיעים שני ג'יפים. העימות בין החיילים (העולים על המתנחלים במספרם) והמתנחלים מזכיר התגוששות בנים בהפסקת עשר בבית-ספר. ואכן, כעבור כשעה בערך כאשר אנחנו חוזרות מבית-איבא, אנחנו רואות שהצבא "לא הצליח" לפנות ארבעה מתנחלים וכעת כבר יש לפחות 10 מהם, ועדיין החיילים עושים פנטומימה של סילוק המתנחלים מהכביש. מתנחל לא צעיר מרקד מול אוטובוס המגיע בכיוון שכם, ואני חושבת על הקלות הבלתי נסבלת שהצבא "טיפל" השנה בעשרות מוסקים שהגיעו לניעלין. מול מוסקים (באישור ותאום עם הצבא) לא היססו החיילים להשתמש באמצעי פיזור הפגנות.
לאורך הכביש הולכים עשרות צעירים וצעירות שנמאס להם להמתין למוניות שלא יכולות להגיע לבית-איבא כי הן תקועות באחד או כמה ממחסומי הדרכים מסביב, והם מחליטים ללכת ברגל מבית-איבא לטול-כארם או לאחד הכפרים ליד.
17:00 – מחסום בית-איבא, ריק כמעט לגמרי מהולכי רגל. א. נציג המת"ק מספר לנו שהמחסום היה סגור במשך שעתיים (14:00-16:00) מה שגרם לעיכוב של כ-1,500 אנשים (רובם סטודנטים החוזרים הביתה בתום שבוע לימודים). שתי מתנדבות מארגון הגג של הכנסיות שאנו פוגשות מאשרות את העובדות. הן מוסיפות שאנשים לא הורשו לשבת על האדמה ונאלצו לעמוד במשך כל השעתיים. א. מוסר לנו על השינויים הצפויים במחסומים ועל סגירתו הצפויה של מחסום בית-איבא.איננו נשארות שם זמן רב מאחר והמחסום ריק. אנו ממשיכות לענבתא ועוברות ליד מחסום דרכים נוסף, בצומת בית-ליד.