בית לחם, יום ו' 10.10.08, בוקר
בית לחם 9:00 – 10:45 תקציר: למודי ניסיון, הפלסטינים הניחו כנראה שיהיה גשר בסגר. העמדה המכבדת בחילוקי הדעות בין החיילים זכתה הפעם. מעט מאוד פלסטינים ניסו לעבור היום. אף אחד לא הושב לאחור, כלומר כולם באו מצוידים בכל המסמכים הדרושים. גם לא שמענו רעש מהצד השני של המחסום כפי שקורה לרוב וכשבסוף המשמרת שלנו הגיעה משם הנציגה האקומנית, היא אישרה שאכן יש גם בצד השני מעט מאוד אנשים. הפלסטינים התרגלו שהצבא מטיל סגר
בחגים וגם ביניהם לעיתים ורובם כנראה החליטו לא לצאת לדרך כשהאפשרות לעבור עוד פחות וודאית מאשר בימים "רגילים".רק בשלב אחד הצטברו יותר אנשים ונוצר תור ליד העמדה הפתוחה היחידה. החלטנו לפנות למוקד כדי שיורו לפתוח עמדה נוספת. משום מה לא היתה תשובה במוקד ההומניטארי אז פנינו לחיילים שיצאו מהחדרים הפנימיים של המחסום:- אולי תפתחו עמדה נוספת כי יש עכשיו תור ארוך...- חייל א': אין כוח אדם וזה בסדר גמור ככה- חייל ב': לא זה לא בסדר שיש תור כזהתוך מספר דקות הגדילו לעשות ופתחו שתי עמדות נוספות, דרכן עברה כל קבוצת הממתינים במהירות. שוב בלטה האיוולת שבמכשיר הבודק את היד של הפלסטינים: בשתי העמדות יש מכונה והיא בעיקר מעכבת את המעבר. בשלישית אין מכונה. מסקנה?...?!...