א-ראס, ג'וברה (כפריאת), ג'ית, עזון, ענבתא, קלקיליה, יום ה' 20.3.08, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
דפנה ב, יפעת ד (מדווחת)
20/03/2008
|
אחה"צ

 

40 מחסום ראס טירה                  

מספר חיילים עומדים בשער בגדר ההפרדה ובודקים את אלו שרוצים לעבור- כרגע, אלו הם שלושה ילדים על חמור ועגלה. הם אומרים לנו שהשער סגור כל יום משש וחצי בערב עד שש וחצי בבוקר ושהמעבר אסור למי שהוא אינו תושב המקום או בעל אישור מיוחד. בכביש המתפתל לכיוון עזבת סלימאן ניתן לראות מחסום נוסף שהוצב באמצע הכביש. החיילים שם בודקים כל פעם מכיוון אחר- 7 מכוניות עומדות בתור לבדיקה.


14:05 מחסום קלקיליה

דגל ישראל מתנוסס בגאון מעל לראשי החיילים ומיד מגיעים שלושה צעירים מחופשים בכובעים ואיפור על הפנים לתת לחיילים משלוחי מנות ענקיים, לזכר שביניהם יש רובה תלוי. 'אחרי. הכשרת מנהיגות צעירה'. האנשים היושבים במכוניות הרוצים לצאת או להיכנס לקלקיליה נשאלים מספר שאלות ועוברים את 'מבחן הפנים', אז מקבלים אישור להיכנס.


הכניסה לכפר עזון חסומה בתלי עפר וגדרות תיל.

שלטים לצד הכביש: עבודה עברית וקניה יהודית צו השעה

שבענו בוז- סיוע ליהודים מול מערכת המשפט

בסיום השבעה נקום ונעשה מעשה... נהרוס את בית המחבל


14:40מחסום ג'ית

אין כרגע חיילים במחסום, אבל המתקנים מוכנים לשימוש הצבא בעת הצורך.


17:27 מחסום ענאבתה

10 מכוניות מכיוון טול כארם ו7 מן העבר השני. אחת המכוניות מתקרבת מדי על פי החייל. האיש חושב שניתן לו אישור וממשיך להתקדם. החייל קורא אחריו ומסביר לגבר המבוגר שאינו דובר עברית היטב- 'פעם הבאה, תחכה שם'. האיש מתחיל לחזור אחורה... 'לא, לא עכשיו, פעם הבאה'. האיש נעצר ושוב מתחיל לחזור אחורה. וחוזר חלילה עד שהחייל נותן לו לעבור.


17:47 מחסום ג'ובארה

החיילים טוענים שעלינו להמתין עשר דקות עד שיפתחו לנו את השער 'מסיבות ביטחוניות'. לא ניכרת כל פעילות ביטחונית באזור השער, ולאחר כחמש דקות מתקרב חייל מנומנם עם המפתח.


שער הילדים

שבעה גברים בגילאים שונים יושבים לצד הדרך ולידם חבילות ותיקים רבים. אלו הם מחפשי עבודה בשובם מישראל הממתינים מזה חצי שעה.

אנשים המבקשים להיכנס לכפר נרשמים על דפים וניתן להם מספר בן שתי ספרות אותו הם צריכים לומר לחיילים ביציאה. מלבד זאת נבדקות תעודות הזהות שלהם. אחת הנשים שאינה דוברת עברית לא יודעת מה המספר שניתן לה בכניסה והחיילים אומרים לגבר שלצידה אם היא לא מבינה מספר בעברית שתבקש בערבית.

בעל אחת משתי חנויות המכולת של הכפר רוצה להכניס מדרגות שיש בשביל ידיד  על גבי הטרנזיט שלו אבל אין לו אישור. החיילים אומרים לו להמתין ומבררים בקשר.

הגברים נקראים לתת את תעודות הזהות שלהם והחיילים מתחילים להעביר את המספרים בקשר לבדיקה.אנו משוחחות עימם

נולדתי אל מצב הזה אני לא מכיר משהו אחר תמיד בא מישהו אומר שיהיה יותר טוב, אף פעם זה לא נהיה יותר טוב

לאף אחד לא אכפת מאיתנו, לאף מדינה בעולם, גם לא למנהיגים שלנו

הוצאתי את כל הכסף שלי בשביל להשיג אישור לנסוע לפריז יש לי שם כבר חברים מהכפר אין הבדל אז אני אסע לעבוד שם ואשלח כסף למשפחה כמו שאני הולך לישראל     

יש לי שבעה ילדים אני חייב ללכת לעבוד בישראל

אנחנו לא חוזרים דרך הגבעות זה לוקח כמה שעות זה קשה זה מסוכן

אמרתי להם אם יהיה חייל דתי תנו לי אני אדבר... אני אומר לו 'צדיק'

 

מחשיך. פנסי המחסום לא פועלים. מתקרב בצעדים מאיימים וצרחות החייל שהגיע לתקן את הגנראטור אל קבוצת הגברים שיושבים על הארץ. אלו אינם מספיקים לקום, עוד רגע והחייל מתנגש בהם עם הרובה. אלא שאז הוא מבחין בשתי הנשים היהודיות.

בשעה שבע בערב משוחררים הגברים. לאיש הממתין עם המדרגות אומר חייל- 'ניסיתי, אין אישור, תחשוב על פתרון יצירתי'.


בחושך, במחסום א-ראס ממשיכות הבדיקות במרץ. חמש מכוניות, חייל מכוון דרך עינית. הם מאירים את פני הנהגים בפנס כיס.