שער שומרון (קאסם), יום א' 30.3.08, אחה"צ
מחסום שער שומרון (קאסם)
14:40 - בדרכנו למחסומי שכם ראינו בשער שומרון שורה של גברים פלסטינים יושבים בצד כשגבם למחסום.
18:45 - בדרכנו חזרה הם היו באותה תנוחת ישיבה והחלטנו לברר את נסיבות עיכובם. 7 מעוכבים
, גברים צעירים המפרנסים את משפחותיהם, לדבריהם חלקם מהשעה 09:00 ו-11:00 בבוקר מאז נתפסו. תעודותיהם נלקחו על ידי חיילים בהאמר שנסע בגבעות והם נשלחו לקבל אותן ואת העונש במחסום. החיילים ושוטר התנועה הנוכח במקום אמרו שהם הגיעו בשעה 14:30, גם אז הם מעוכבים כבר למעלה מ-4 שעות. את האחרון ראינו הולך על כביש 5 לכוון המחסום, חלפנו על פניו והוא הגיע כעבור כ-20 דקות. ביקשנו רשות ממפקד המחסום ומהשוטר לדבר איתם ונענינו בחיוב. שניים מהגברים דווחו על מכות ובעיטות שחטפו מהחיילים. לא שתו ולא אכלו דבר מהבוקר. שלא לדבר על שירותים. הטלפונים והסיגריות שלהם הוחרמו על ידי החיילים. אסור להם לקום או להפנות את פניהם לכוון המחסום (כאשר אחד מהם קם לנער את רגליו ננזף בצעקות על ידי חייל במגדל השמירה). ביקשנו רשות לתת להם בייגלה ומים וקיבלנו. אחר כך חימם אחד החיילים את מפקד המחסום [סמל יואל] נגדנו והוא דרש בתקיפות שנעזוב את שטח המחסום "המחסום עכשיו שלי וזה מה שאני רוצה, אתן מפריעות ומעצבנות אותי". החייל המסיט חזר ואמר שהוא לא צריך לתת להם לאכול ולשתות כי הם עברו "לארץ שלי" ו"על החוק". הפלסטינים התחננו שלא נעזוב מהפחד שיחטפו מכות. אותו אחד נראה כאילו הוא רק ממתין להזדמנות
באמצעות צוות מחסומי תל אביב התקשרנו לחטיבת אפריים. לאחר כשעה הגיע האמר עם תעודות הזהות של אלה שממתינים, לדברי מפקד המחסום והשוטר מהשעה , אחרי חמש שעות, 14:30. "עכשיו", אמר הסמל המפקד, "אני מעלה אותם לבדיקה ותאמינו לי, אין לי אינטרס להחזיק אותם פה יותר ממה שצריך". טלפון נוסף לחטיבה הביא למחסום לקראת השעה 19:35 שני ג'יפים עם המג"ד סא"ל רונן והמ"פ סרן שלומי שהקשיבו בסבלנות רבה לתלונות שלנו, נתנו לנו הסבר קצר על תופעת הגידול של השב"חים, על ההצלחות שלהם לעצור אותה, הסכימו איתנו שכל עוד אין פרנסה ושגשוג כלכלי לפלסטינים בשטחים לא יהייה פתרון לבעיה, בישרו לנו שהגדר בקטע של התנחלות אריאל עומדת להיבנות כדי לסגור את הפרצה הקיימת והבטיחו שברגע שנעזוב את המחסום ישחררו את המעוכבים "כדי שלא יקשרו בין שני הדברים" (בין נוכחותנו לשחרורום) והבטיחו לשמור על המעוכבים מפני אלימות החיילים "שתמיד יכולה לצוץ למרות שאנו מתנגדים לה". לפני שעזבנו מסרנו למעוכבים מספר טלפון שלנו ומאחר ולא שמענו מהם אנו מקוות שאכן שוחררו כמובטח מייד לאחר שעזבנו.