מחסוםWatch מתריע – ינואר 2005 | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

מחסוםWatch מתריע – ינואר 2005

שני, 31 ינואר, 2005

כיבוש הוא כיבוש הוא כיבוש (גם כשהוא משופר)

בחודשים האחרונים ניכרת ירידה במספר העוברים והשבים במחסומים: לא בגלל גשמי הברכה אלא עקב הייאוש של הפלסטינים מן הסיכוי לקבל אישורי מעבר, והתסכול הנורא של העמידה האין סופית בעת מעבר במחסומים. תנופת הבינוי והפיתוח במתחמי המחסומים משנה אותם - אם קודם הייתה במקום צפיפות אנושית כאוטית ששימשה מטרה להתעמרות החיילים, הרי שעכשיו יש שם צפיפות בירוקרטית, מנותבת דרך מסלולי בטון, מקורה ומחולקת ל"אזורי פעולה ספציפיים". עכשיו ההענשה מוסדרת, מבוקרת, מסוככת משמש ומגשם ו...פוגעת לא פחות בזכויות של הפלסטינים.

תור העוברים עמוס כתוצאה מעמדות בדיקה מועטות והקפדה על תרגילי סדר. החיילים דורשים מהעוברים לחזור לאחור. הצפיפות נהיית בלתי נסבלת, נשים בוכות, ילדים הולכים לאיבוד. הרובים שלופים ומכוונים כלפי התור. קצינים מסתובבים במחסום אבל אינם תורמים לשחרור הלחץ. (בית איבא, 17.1)

בעל בית הקפה/המסעדה החדשה במקום ציין שהימים האחרונים רגועים. יחד עם זה החוקים ברורים וחד משמעיים, וכך, האנשים הגרים ממש ליד המחסום לא הורשו להעביר את הקניות שעשו מאונר"א – שקי קמח, סוכר ושמן. הם נאלצו להעמיס הכל על חמור שעשה את הדרך מספר פעמים... כל זה מתוך דאגה נוספת לתושבי קדר. (אבו דיס, 30.1)

 

שוד האדמות – המערב הפרוע בשטחים

ואלאג'ה: לאחרונה פורסמה תוכנית לבניית "גבעת יעל" – 13,500 יחידות דיור בדרומה של ירושלים, על אדמות הכפר הפלסטיני ואלאג’ה. בשל מיקומו האסטרטגי מהווה הכפר מכשול ומפר את הרצף הטריטוריאלי בין ירושלים לגוש עציון. ניסיונות ההשתלטות על השטח נעשים בשיטתיות באמצעות רכישה חוקית ובלתי חוקית של נכסים, ובעיקר, התעמרות בלתי פוסקת בתושבים, שכוללת מעצרים ליליים (- שהרי הם שוהים בלתי חוקיים בבתיהם, המצויים בתחומה של ירושלים), הטלת קנסות גבוהים על בנייה ללא רשיון, צווי הריסה, חסימת דרכים, החרמת מכוניות, איומים והפחדה. כל זאת כדי שינטשו את בתיהם ויפקירו את אדמתם.

 

מניעת ביקורי משפחות

בחג הקורבן היו מקרים רבים שבעלי תעודות זהות כחולות ביקשו להיפגש עם בני משפחותיהם המתגוררים בגדה. ברוב המקרים עוכבו האנשים והוחזרו כלעומת שבאו.

אישה מטירה שרצתה לבקר בני משפחה בשכם נשלחה חזרה. (בית איבא,18.1)

קבוצת אנשים מיעבד בגדה באה למחסום במטרה להשתתף בהלוויית קרובם בברטעה המזרחית (מרחב התפרinfo-icon). והרי לאירוע כזה אי אפשר להשיג אישור מראש... . היה תיאום בין ראש המועצה והמת"ק (מפקדת התיאום והקישור), אך בדיקת רשימת המבקשים לעבור נמשכה זמן כה רב שהם הגיעו לברטעה אחרי שההלוויה הסתיימה. (ריחן, 23.1)

שתי נשים מאום אל פחם מסורבות להשתתף בהלוויית אביהן. רק אלוף יכול לאשר כניסת בעלי תעודת זהות כחולה לשכם. ....אחרי ארבע שעות אופשרה כניסתן. (בית איבא, 1.1)

התעללות והתעמרות

למרות שניכרת מגמה של שיפור ביחסם של החיילים לאוכלוסייה, עדיין רבים המקרים שהחיילים מנצלים לרעה את הכוח שבידיהם.

....תושב ג'וברה התלונן על עובד של חברת שמירה השומר על הציוד של קבלן העבודות במחסום. השומר מכה זקנים, בועט במכוניות של פלסטינים והחיילים לא מתערבים. (ג'וברה, 2.1)

...מעוכב אחד שלדבריו עומד שם כבר שעה. נסע במסלול של אחמי"ם .... המגבניקית אמרה לו "ככה, אני אכסח אותך. אצלי תעמוד פה יום שלם". לבחור יש תעודה זהות כחולה, כך שמדובר פה בתרגיל קיצוני של חינוך מחדש.(א-ראם, קלנדיה, 11.1)

....ולגבי התור לכיוון ירושלים? מסתבר כי העמדה איננה מאוישת מכיוון שהחיילים אינם רוצים לעמוד בגשם ("מה, את רוצה שאתרטב?") . (א-ראם, 2.1)

בבוקר, בדרך למחסום ענאתא, התקהלות של נשים המחכות לאוטובוס לתפילה באל-אקצה. ג'יפ מג"ב במעלה הגבעה שמעל המחסום צופר ומורה לנשים לעצור. הצעירות רצות וחומקות. המבוגרות מנסות להגיע למיניבוסים המחכים מעבר לכביש. המחזה של איש המג"ב הרץ אחרי נשים כפריות מבוגרות בעצבים נוראיים כי הן לא עושות כרצונו. היה יכול להיות מצחיק אם לא היה ממש עצוב. חלק מהנשים מצליחות להגיע למיניבוס המלא עד אפס מקום, אך איש המג"ב נכנס לתור ומנסה להוציאן משם. הוא לבדו שם, ולמרות שאף אחד לא מתנהג כלפיו באלימות ניכר עליו שהוא מרגיש ש"לא מגיע לו" לעשות את זה לבד ללא גיבוי. הנשים "הניצודות" ממויינות לפי גיל, ומפקד המחסום אומר שהוא מקל ומתיר לבנות 48 ומעלה בעלות תעודות זהות כתומות וירוקות לעבור. הצעירות יותר מוחות, אחת מתעקשת ומתעקשת, אבל דבר אינו עוזר. (ענאתא, 19.1)

 

חגים ובחירות

בחודש ינואר חגגו המוסלמים את חג הקורבן. כמו כן התקיימו ב-9 בינואר הבחירות לנשיא הרשות. האירועים האלה הביאו להקלה משמעותית בנוהלי המעבר במחסומים: הוכחה נוספת שחשיבותם הביטחונית של המחסומים מוטלת בספק. יש להניח כי נוכחות המשקיפים הזרים הייתה גורם מקל באופן משמעותי.

תנועה של יום חג – משפחות עמוסות חפצים עוברות – אך אחים בוגרים ואבות צעירים בני 15-25 מנועים. (בית איבא, 20.1)

שתי משפחות בעלות תעודת זהות כחולות רוצות לבקר קרובים בשכם למשך מספר שעות לרגל חג הקורבן. החיילים מנסים לעזור אך ללא הועיל – "רק קצין בדרגת אלוף יכול לאשר מעבר". (חווארה, 18.1)

"כל ממזר מלך"

טלפון ממפקד המחסום הורה בשעה 7:00 על סגרinfo-icon לפועלים ולסוחרים ומאותו רגע הם נשלחים כלעומת שבאו. ב-8:30 מודיע קצין המת"ק (מפקדת התיאום והקישור) שהוא מטפל בביטול הוראת הסגר, שיצאה ממג"ב ולא מצה"ל. ב-9:00 הסגר בוטל. לדברי מפקד מחסום 300 הוא קיבל המלצה לסגר ממח"ט עציון (שלדבריו מקבל הוראות מהמת"ק). הוא עצמו נוטה לאמץ המלצות כאלה. וכך הוחזרו לבתיהם בשעות הבוקר המוקדמות אנשים (בעלי אישורים תקפים) המשוועים לכל יום עבודה. וכל זאת בגלל הוראה של מישהו, איפשהו, ושאף אחד לא עומד מאחוריה. ואין משמיע קול ומצפצף. בטחון אמרנו??? (בית לחם, 11.1)

אנשים מוזמנים לחקירה בפני נציג השב"כ, תעודותיהם נלקחות והם מחכים משעות הבוקר,לעתים עד סוף היום, אז מוחזרות להם התעודות והם מקבלים זימון חדש, לפעמים לאחר חודש. (מת"קinfo-icon עציון,5.1, 6.1)

 

הצקה לחקלאים

פלסטיני בעל חממה עומד במעבר לג'וברה. תעודות המעבר שלו ושל עוד עשרה חקלאים מסוג "עובדי קו התפר", נלקחו בידי קצין המת"ק. לדברי הקצין "הם יודעים למה נלקחו התעודות ועליהם לגשת למת"ק הפלסטיני לברור ורק אח"כ למת"ק הישראלי. בעל החממה עשה כנדרש והנושא בבירור (עד שהרשויות תבררנה -- החממות תהרסנה).(ג'וברה 16.1)

שיווק התוצרת החקלאית של הכפר (הנמצא בגדה): בעבר הלא רחוק התלוננו על שאין מאפשרים להם לשווק תוצרתם בגדה ומכיוון שכך ענף החממות בג'וברה (בעיקר מלפפונים) נפגע קשה ורוב החממות הפסיקו פעילותן. (ג'וברה, דיווח ינואר)

 

חינוך מחדש

צעיר מחיפה מעוכב במחסום א-ראם לאחר שהיה בראיון עבודה ברמאללה. במחסום שמע את החיילת פונה לפלסטיני אחר ב"סתום את הפה" והעיר לה לדבר יפה. התעודה שלו נלקחה לבדיקה ונאמר לו שהוזמנה משטרה בגין הפרעה לעובד ציבור. כעבור שעה וחצי הוחזרה לו התעודה ללא הסבר נוסף. כאשר ניסה להתלונן אצל מפקד המחסום גיחכה החיילת בפליאה, היא הרי חשבה שהוא אמור להיות אסיר תודה על שלא נעצר... (א-ראם, 27.1)